|
|
Page:217
לנפש . האם סכום זה גבוה או נמוך ? התשובה לשאלה זאת טמונה כמובן ביכולתם של יהודי ירושלים להחזיר את החוב . יחסית לאסתנבול , שהייתה קהילה יציבה בהרבה , הדבר נראה קשה מאוד . ברור גם שרבים מיהודי ירושלים התפרנסו מהון צנוע ומסכומים לא גבוהים במיוחד שהלוו בריבית , ושרמת חייהם הייתה נמוכה . על פי תחשיב זה דומה שהסכום לגולגולת היה גבוה למדי . אף על פי כן , בתקופת דיוננו חלק ניכר מהחובות היו עדיין ניתנים להחזרה , ולכן הקהילה הצליחה לגייס הלוואות ולהמשיך לתפקד . לסיכום . קהילת ירושלים במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה התנהלה לא רק כגוף ארגוני דתי המלכד את חבריו תחת הנהגה אחת , דת אחת ומנהגים שנקבעו בדורות קודמים , אלא — ובזה ייחודה — פעלה גם כגוף פיננסי לכל דבר . לפעילות פיננסית זאת , הדומה לבנק מודרני ממש , אין כמדומה אח ורע בקהילות יהודיות אחרות בפזורה היהודית , אבל אנו מוצאים אותה גם בקרב הכנסיות והמנזרים הנוצריים בירושלים באותה תקופה . ראשית המעבר של הקהילה היהודית בירושלים מאורח חיים 'נורמלי' כמו שאר הקהילות היהודיות בעולם שרוב חבריהן התפרנסו מעיסוקיהם , אל חיים על רווחי הון התרחש כנראה במאה השבע עשרה . בתקופה זאת , בגלל הירידה הכלכלית שהחלה לתת את אותותיה בארץ ישראל , הפכה pxn למקום שהיהודים יכלו להתפרנס בו p על ידי קבלת תרומות מאחיהם מחוץ לארץ . בראותם שהנוצרים פיתחו את ההלוואה בריבית כשיטת מחיה , החלו אף היהודים להשתמש במכשיר פיננסי זה , עד שהלך והתפתח בתקופת דיוננו לשיטה משוכללת ביותר . מאות רבות מתושבי ירושלים — יהודים , נוצרים ומוסלמים — הלוו כספים אלה לאלה , לוו כספים אלה מאלה וחיו על הריבית . בצורה זו יכולה הייתה להתחדש עליית יהודים לארץ ישראל , שכן הם הניחו לעצמם קרנות בחוץ לארץ לפני עלייתם , או שהלוו את כספם לקהילת ירושלים וחיו על הריבית בשארית חייהם . שיטה זו אפשרה את עלייתם של זקנים וזקנות — יותר מאשר אנשים צעירים בעלי משפחות — כדי לבלות את שארית חייהם בארץ הקודש , למות ולהיקבר בה . תופעה זו רווחה בקהילות ישראל והפכה לחלק מהווייתן . נושא נוסף שעסקנו בו בהרחבה במאמר זה הוא מאזני הקהילה בירושלים במחצית השנייה של המאה . ראינו כיצד שולמו כמסים סכומים נכבדים לשלטונות העות'מאניים הרשמיים , אך מעבר לסכומים נכבדים אלה שולמו סכומים גבוהים אחרים כשוחד ובמתנות , בכסף ובסחורות , לכל דרגי הממשל עד אחרון עוזריהם . סחיטת הכספים שפעלה כמכונה משומנת הצריכה גיוס הון מתמיד מצד פרנסי הקהילה . עיסוק זה , גיוס כספים והעברתם לשלטונות ולזרועותיהם הרבות , כמו גם תשלומי הריבית והחזרי החובות , הצריכו מאמץ עילאי יום יומי ומתוחכם למדי . בכך הוספנו ממד ראלי ופרטני למה שכבר נודע בעבר על היבטים אחרים ועל עניינים אלה . בראשית המאמר הבאנו את דברי ברטל על הקהילה הספרדית במאה התשע עשרה בירושלים , אשר פעלה בשני מישורים בעת ובעונה אחת : כקהילה יהודית רגילה וכמוסד פיננסי . דומה שדברים אלה היו נכונים לגבי קהילה זו כבר במאה השמונה עשרה .
|
|