|
|
Page:208
להשיג את ההלוואות . הגידול בהלוואות בתקציבים השנתיים ובעקבותיו הגידול בחובות העומדים והלא מוחזרים בשלהי המאה ( ראו להלן בטבלת ההוצאות . ( בישרו לדעתי את המשבר הכספי שהקהילה הספרדית בירושלים נקלעה אליו במאה התשע עשרה . ג . הקדשים . ההקדשות בנכסים ובממון כאחד , שאנשים הקדישו לקהילה בחייהם , שימשו מקור הכנסה חשוב לקהילה . יש קשר הדוק בין מקור הכנסה זה לבין ההלוואות . חלק — ואולי אף חלק ניכר — מהלוואות היחידים לקהילה הפכו להקדשים לאחר מותם . הדבר נכץ גם לגבי יהודים שהניחו pp בחוץ לארץ בידי פקידי קושטא לפני עלייתם , והקק או רובה הפכוה לאחר מות העולים לארץ להקדש בידי פקידי קושטא . מפעם לפעם עברו אפוא סכומים שונים מסעיף ההלוואות לסעיף ההקדשים עם מות המלווים . כך למשל מעיק בטבלה אנו למדים שבשנת תקליז , ( 1776 / 7 ) הסתכמו החובות העומדים של הקהילה ליהודים ב 42 , 567 גרוש . החובות החדשים ליהודים באותה שנה היו 4 , 810 גרוש וההקדשים . 13 , 427 דהיינו , ההקדשים היו כ 28 % מההלוואות מיהודים . על סמך ההנחה שבבוא היום חלק מההלוואות תיהפכנה להקדשים , יכלה הקהילה לגייס הלוואות נוספות . שיטת מימק זו של הקהילה בירושלים לא הייתה חדשה , וימיה מגיעים עד לתקופה הממלוכית לפחות . כבר אז נוצרה השיטה בגלל אופיים המיוחד של החיים בירושלים : ריבוי העולים ועולי הרגל ונוכחותם של אנשים שבאו לבלות בעיר את שארית ימיהם בקדושה וללא דאגות פרנסה , כאשר הם ניזונים מתרומות , מהכנסות או מהונם העצמי . יש להדגיש את הדמיון הרב שבין שיטת ההקדש היהודי לבין הוקף המוסלמי שעל פיו שכללו היהודים את השיטה . ממקורות מוסלמיים אף ידוע שיהודים ניצלו את שיטת הוקף באימפריה העות'מאנית ורשמו רכוש כוקף מוסלמי לכל דבר , לפעמים כדי למנוע מהקהילה מלהשתלט על נכסים וכנגד תקנות העיזבונות ללא יורשים בעיר . ** בפנקסי החשבונות לעתים אין כלל הבחנה ברישום ההלוואות וההקדשים , ולעתים יש הבחנה כזאת רק בסיכומים . כך למשל בכותרת בפנקס תקנ ג נכתב / 'הכנסה מהלואות והקדשות מישראל , ' ואחר כך בא הפירוט , שלפעמים כולל הבחנה בין שני הסוגים , למשל 33 : 13 ' מיתמי [ מיתומי ] ח'ר דניאל מולכו 5 : 20 . הקדש אלמנת הר' נחום " . ' ... pD ד . מסים . בקהילות ישראל באימפריה העות'מאנית שימש המיסוי הישיר הקרוי 'עריכה' מקור הכנסה חשוב ומרכזי בתקציב הקהילה . ה'עריכה' נעשתה מדי שנה — לפעמים מדי שלוש שנים — והשומה הוטלה על כל הגברים המפרנסים הבוגרים בשיעור מסוים מהכנסתם ומרכושם . שיעור המס בקהילות האימפריה העות'מאנית עמד על 0 % -5 % ו . על פי הטבלה באסתנבול בשנת תקל ב כיסו הכנסות ה'עריכה' את מחצית תקציב ההכנסות . לעומת זאת , בירושלים כאמור לא רבים השתכרו לפרנסתם ואף לא היו בעלי רכוש רב , אלא ניזונו מתמיכה כספית מחוץ p » 6 או מהריבית על הלוואותיהם . רבים 1 x 7 35 למשל , כתב p בית המדרש לרבנים , , Mic . 4008 דף ; 123 כהן ( לעיל , הערה , ( 6 עמ' 4 . 63-55 ג ריינר ( לעיל , הערה 1 ג , ( עמי 67-41 ושם ביבליוגרפיה מקפת לסוגיה . 37 כתב יד מכון בךצבי , מס' , 1705 דף 10 א .
|
|