|
|
Page:ח
שהיקף היריעה בהן והבעיות המחקריות המלוות אותן לא איפשרו עד כה את הבנתן . בצד מחקרים מקיפים ומעמיקים אלה מוקדשת תשומת לב מרובה להדפסת תעודות ומקורות חדשים לתולדות היהודים בארץ , בגלל עוניים של המקורות העומדים לרשותנו . בידוע , אין ברשותנו ארכיונים מסודרים של קהילות יהודיות בארץ ישראל לאורך כל התקופה הנדונה , ושרידי הארכיונים והפנקסים שבידינו מן המאה השמונה עשרה ואילך ( של קהלים , של חברות , של שלוחים וכדומה , ( אינם מאפשרים שיחזור מושכל של המציאות המורכבת של חיי הציבור . אף הארכיונים העות'מאניים לסוגיהם , שחשיבותם רבה להבנת מעמדם המשפטי , הפוליטי והכלכלי של היהודים , דלים הם למדי בכל הנוגע לבעיות אירגון וחברה ואין בהם בסיס של ממש בסוגיות של תרבות ודת , תפישה עצמית , אופי רעיוני ופעילות אינטלקטואלית . כרך זה , כקודמיו , מורכב ממחקרים שונים ומגוונים אשר ניתן לסווגם למספר סוגים ותחומי משנה . הוא כולל שלוש מונוגראפיות רחבות היקף , שתיים מהן בתחום הפעילות האינטלקטואלית והיצירה הרוחנית , ואחת בתחום הדימוגראפי , האירגוני והכלכלי . שלמה זלמן הבלין מצייר לפנינו דמות של חכם אשכנזי מקורי , בעל סמכות והשפעה , מן המאה השש עשרה , שהיה כמעט בלתי ידוע ולא נחקר עד כה . הוא עומד על מרכזיותו , ועל נדודיו באמפריה ובארץ ישראל . אגב בירור מחלוקתו בשאלות פסיקה וקודיפיקציה עם ר' יוסף קארו , מתבררות סוגיות יסוד ובעיות עקרוניות של קודיפיקציה בספר 'שולחן ערוך . ' בשולי המחקר נדפסת יצירתו של חכם זה במהדורה מוערת ומבוארת . רונית מרח מבררת את הביוגרפיה של ר' ישראל סרוק , מתלמידיו המרכזיים של האר '' י במצרים ובצפת , ויוצרת מפה חדשה ונהירה של אסכולתו במזרח ( בארץ ישראל ובסוריה ) ובמערב ( באיטליה ) בסוף המאה השש עשרה ובראשית השבע עשרה . סבך היצירה המגוונת ורחבת ההיקף של חבורת מיסטיקאים זו ששרשיה במזרח , זוכה למיפוי על פי מושגי היסוד של הגותה , ולפנינו עולים גם אישים ויוצרים ידועים פחות . אריה puiwniK ) riK DDinn רשימת כולל בני הפרושים בארץ ישראל בשנת התקצ '' ד . ( 1834 ) הוא מנתח את הרשימות השמיות ( זו הרשימה הקדומה ביותר המצוייה בידינו , ( ואת השימוש שנעשה בהם לצורך העברת כספי ה'חלוקה' 1 את היחסים בין העולים לארץ לבין אירגון הגג בווילנה , וביניהן לבין הפקוא"מ באמשטרדם . כן נבדקים תהליכים דימוגרפיים וחברתיים , התנודות בעלייה , השינויים בהרכבה , מקום מוצא העולים וכדומה . בתחומה של הזיקה לארץ ישראל והקשרים אליה מתמקדים מאמריהם של אברהם גרוסמן , יוסף יהלום , יוסף הקר ויעקב צור . אברהם גרוסמן בודק את מעמדה של ארץ ישראל במכלול יצירתו הפרשנית של רש"י . הוא עומד על המקום המרכזי שיש לה בתודעתו ומראה ששבחיה וחיבתה של הארץ עולים במקומות רבים בפירושיו . יוסף יהלום מבקש להבין את כוונותיו ומעשיו של ר' יהודה הלוי בארץ ישראל , לאחר עלותו אליה , על פי עדויות עקיפות העולות מכתבי בני זמנו , ועל פי חומרים אוטוביוגראפיים מן התקופה שקדמה לעלייתו . יוסף הקר עוסק בסיוע הציבורי המאורגן מקהילות האמפריה העות'מאנית בכלל ומאיסטנבול בפרט , לקהילת צפת ולשאר קהילות ארץ ישראל במאה השש עשרה . הוא בוחן את הידיעות החדשות על קשרי היהודים הרומאניוטים ( יוצאי ביזנטיון ) מאיסטנבול עם קהילת צפת במאה השש עשרה , את עלייתם לצפת , את הקמתו
|
|