sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:69

הלגיון העשירי פרטנסיס הוצב בירושלים לאחר שנת 70 וישב בה עד ימי דיוקלטיאנוס . 18 המחנה המרכזי שלו הוקם באזור הדרומי המערבי של העיר העתיקה . ייתכן שחיילים מהלגיון העשירי ונכרים שנלוו ללגיון נקברו במערות אלו ובקברי הקרמציה בכתף הינום . ג . בתקופה הביזנטית , במאות החמישית והשישית לסה"נ , שימשה אחת מהמערות לקבורת המונים , אולי נזירים . רוב המתים הונחו בארונות עץ ולצדם נרות חרס וכלי זכוכית , בלי לפגוע בשרידים קדומים . . 45 . 3 טיפוסי ממצאים המאוחרים לשנת 70 ממצאים מהסוגים שהוזכרו בסעיף 42 . 2 יכולים לשמש פרמטר כרונולוגי ברור לתיארוך השימוש המאוחר , כמפורט להלן : א . נר עגול עם דיסקוס מעוטר ( נר רומי עגול ) נפוץ החל ברבע הראשון של המאה השנייה לסה"נ ועד המאה השלישית לסה"נ . ב . בקבוק זכוכית דמוי פמוט . טווח השימוש בו נרחב - המאה השנייה והשלישית לסה"נ . בר"ג מדגיש שבקבוקי הפמוט מתארכים את השימוש בקברים שבהם הם נתגלו לתקופה שאחרי חורבן העיר והמקדש . ( 13 , 14-1 ; 6-28 ; 8-21 ; 32-13 ;[ 31-13 _] -14 ; 76 , 77-7 ) ג . ממצא חריג של קערת זכוכית ממערה . 4-28 לקערה שפה מופשלת החוצה ובסיס טבעת , והיא שייכת ככל הנראה לשלב השימוש המאוחר במערה . על פי ממצאי בית הקברות בחניתה מערה 23 , xv ונהריה מערה 24 , 1 וכן על פי א' וסברג יש לתארך קערה זו למאה השלישית והרביעית לסה"נ . ד . ממצא בודד של נר "יהודאי" במערה . 19-2 נרות "דרום" או נרות "יהודאיים" האופייניים לפרק הזמן של 132-70 לסה"נ באזור יהודה . נרות מסוג זה נתגלו במערכות המסתור בשפלת יהודה ; במערות המפלט במדבר יהודה , למשל במערת האימה ובמערת החצים . 29 במצדה נתגלו ; שברים של טיפוס זה , השייכים לפרק הזמן של 115-70 לסה"נ . נרות "יהודאיים" נתגלו במערות קבורה בשפלת יהודה . ה . נר מקורצף "הרודיאני" ( טיפוס c של בר"ג והרשקוביץ ) נפוץ ביותר בקברי הכוכים . הנר מופיע בשנים האחרונות של המאה הראשונה לפסה"נ . הוא אופייני למכלולי המאה הראשונה לסה"נ ומצוי אף במכלולי מרד בר כוכבא . בשל טווח השימוש הארוך אין הוא יכול לסייע בתיארוך מכלולים למאה השנייה לסה"נ . . 45 . 4 מקורות יהודיים המתייחסים לקבורה אחרי שנת 70 מעדויות כתובות שונות משתמע כי המשיכו לקבור במערות בירושלים לאחר שנת . 70 למשל מעשה העלאת עצמות לקבר אבות בירושלים המוזכר במסכת שמחות : "קבר שאול היה לו לרבן גמליאל ביבנה , שהיו מכניסין את המת לתוכו ונועלין את הדלת לפניו . ובאין ועומדין בשורה ומנחמין ופוטרין הרבים , ואחר כך _מעלין אותו לירושלים . " סביר כי קבר משפחתו של רבן גמליאל נמצא בקרבת העיר והכיל ממצא מיוחד , אולי כמו זה שבקבר 9-3 בדומינוס פלויט . מכאן שאין בידינו עדות חד משמעית לקבורה יהודית בירושלים במחצית השנייה של המאה השנייה לסה"נ , וייתכן שיהודים עשו שימוש חוזר בכמה מערות מראשית המאה השלישית לסה"נ לערך ומהתקופה שלאחריה . 18 ברונו ודומשווסקי , , 1909 עמ' 275 ואילך . 19 גבע , תשמ"ג , עמ' 20 . 20-3 הרשקוביץ , תשנ"ב , עמ' , 318 איור ; 14 : 13 הנ"ל , תשמ"ז , עמ' 21 . 322-319 בר"ג , תש"ל , עמ' ; 212-209 , 75 , 70 מזר , , 1992 עמ' 22 . 106 בר"ג , . 1978 23 הנ"ל , תש"ל , איור 24 . 32 : 19 שם , לוח . 5-1 : 31 25 וסברג , , 1952 לוח 26 . 119 בר"ג והרשקוביץ , , 1994 עמ 27 . masada class f _. 127 , 78-77 ' ק לונר וטפר , 1987 עמ' , 350 לוח 28 . 17 : 165 אהרוני , , 1960 עמ' , 195-190 איור 29 . 14-3 הנ"ל , תשכ"א , לוח יב . 5 : 30 בר"ג והרשקוביץ , , 1994 עמ' 31 . 78-72 לריכוז נתונים ראו זיסו , תשנ"ח . 32 בר"ג והרשקוביץ , 1994 , עמ' 33 . 58-43 שמחות י , ח . 34 בהרצאה בקונגרס הארכאולוגי החמישי בישראל , 22 בפברואר , 1978 הדגיש בר"ג כי על פי כלי הזכוכית יש פער ברור בקבורה בין 135 לסה"נ לבין סוף המאה השנייה-ראשית המאה השלישית לסה"נ . בר"ג . 1978 , בדיון על אודות מערת הציפורים בהר הזיתים הועלתה השערה מסויגת מאוד , כי הקבר שימש לקבורה של יהודים . קלונר , תשל"ה , עמ' . 30 35 על קיום קהילה יהודית בירושלים ידוע מעט . ספראי ( תשי"ז , עמ' ( 192-183 ריכז את הנתונים ההיסטוריים המרמזים על קיום קהילה כזו . שם , בעמי , 192 זיהה ספראי את רבי שמואל מפריגיה עם ראש בית הכנסת המוזכר בכתובת קבר באוסף היווני שפרסם אבל ( אבל , 1925 ב , עמ' ( 578-577 ומקורה אינו ידוע . ראוי להזכיר שכתובות כאלה טרם נמצאו באתון בירושלים ; הן נפוצות במקומות אחרים כמו ביפו , וספק רב מאוד אם מקורה של הכתובת הנזכרת מירושלים . דעה מנוגדת השוללת קיום "קהילא קדישא" בירושלים , אלא גורסת הסתננות של יהודים לביקור בעיר , ראו : רוקח , תשכ"ו , עמ' . 125 , 122 על מבקרים יהודים בירושלים לאחר שנת 70 ראו ביכלר , תשכ"ז , עמ' . 101-99 על מנורות בשימוש מאוחר , עדות ליישוב יהודי בעיר בתקופות הביזנטית והאומאית ראו : מזר , תשנ"ט . ראו גם דיון אצל ספראי , תשנ"ט , עמ' . 28-26

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help