|
|
Page:64
רגשי לנקברים משני המינים . כלי תמרוקים ( מקלון כחל מברונזה בקבר ( 5-12 ומראות ( שבר מראה מצופה כסף בקבר ( 36 , 35-1 הם הבולטים בין הממצאים . נוסף עליהם יש לציין מפתחות , אסימוני מתכת , סכינים , ( 1-21 ; 33-13 ) שבר כלי נשיפה דמוי חליל , ( 29-29 ) סטריגיל ( 1-21 ; 11-14 ) ואחרים . סביר להניח כי כמה מכלי הזכוכית ומכלי החרס העדינים נכללים בין החפצים הנושאים גוון אישי . המקורות מזכירים מפתחו , פנקסו , דיותתו וקולמוסו של מת , ובנוסף עליהם מונים החכמים מלבושים , 132 אך אלו לא נמצאו בקברים מימי בית שני , לבד ממקרה בודד בסרקופג בקברי המלכים . ( 1-5 ) במשמעות החפצים בקברים דנו בפירוט אלון וליברמן , והדגישו את היותם ביטוי לעגמת הנפש "ואין _חוששין משום דרכי האמורי . " החכמים , לבד מרבי נתן , שללו ריבוי כלים : "אבל מלמדים את האדם שלא יהא חבלן . והלא אמרו : כל המרבה כלים על המת , הרי זה עובר משום בל תשחית , דברי רבי מאיר . ורבי אלעזר ברבי צדוק אמר : מנוולו . אמר רבן שמעון בן גמליאל : מרבה עליו רימה . רבי נתן אומר : היא כסותו שיורדת עמו לשאול , היא עמך לעתיד לבוא " . " ייתכן כי הכלים שהונחו עם המתים מביעים את האמונה בתחיית המתים או בחיים שלאחר המוות . עם זאת , סביר יותר , לאור הממצא בחפירות , כי עיקר החפצים האישיים ניתנו בעת הקבורה כביטוי של צער . הכלים הללו הם תשמישים פרטיים בעלי ערך נפשי לבעליהם - אפשר האישיים ביותר שהיו בחזקתם . דומה כי ליקוט החפצים עם העצמות מורה גם הוא על יחס אישי של הנקבר לחפצים . הליקוט נעשה 132 ראו בפירושים לשמחות אצל היגער _, ; 1931 זלוטניק 133 . 1966 , דוסו , , 1912 עמ' , 45-44 מס' 134 . 29 אלון , תשל '' ו , עמ' 135 . 105-99 ליברמן , , 1965 עמ' . 510-509 136 שמחות ט , כג . איור . 41 ממצאים ממערת קבורה ברמות אשכול ובהם נר ;( 1 ) כלי איפור מעצם ;( 3-2 ) בקבוקי זכוכית . ( 5-4 ) איור . 40 מחתה ממערה 4-29 בגבעת שפירא ; ציור , חתך וצילום ( מתוך מזר , תשמ"ב . (
|
|