|
|
Page:57
. 43 כלים במערות קבורה הכלים והחפצים שנמצאו בממצא קברים מימי בית שני בירושלים הם כלי חרס , כלי זכוכית , חפצי מתכת מעטים , מטבעות ( לעתים נדירות , ( תשמישי נשים - בעיקר כלי איפור ותמרוקים - וחפצים אישיים ואחרים . 85 משנה , סנהדרין ו , ה . 86 על מסכת האירועים הקשורים לקבורת ישו לאור המקורות והחוק הרומי , ראו בין השאר קנרד , , 1955 עמ' . 238-227 על הקבר ראו גם אבנס , , 1968 עמ' , 136-112 בלי התייחסות לפירושיו . כל ההיסטוריוגרפיה הנוצרית באבנגליונים מדגישה כי היה זה מעשה צדיקות של הקצאת קבר על ירי יוסף הרמתי . לפי התיאור מדובר כנראה בקבר קטן ולא בקבר ציבורי גדול . לפי הכתוב היה זה קבר שטרם שימש . אפשר שיש להסיק מכך כי גם אנשים פרטיים הקצו מקומות קבורה לנדונים בודדים . ברור מכל מקום כי כמה עשרות שנים אחרי האירוע הייתה מגמתיות מסוימת בדרך שבה תוארו קבורתו ומקום קברו של ישו . קבורת ישו מעידה אף היא כי הקבורה הייתה פרטית ולא עירונית קהילתית . על קבר ישו , על תכניתו ועל מנהגים בני הלמן ראו : קלונר , ; 1999 הנ"ל , בדפוס ; בידל , . 1999 87 ראו פטריך _, תשנ"ד , עמ' 88 . 209-206 אין ממצא ארכאולוגי המעיד כי העבירו ארם שמת בירושלים לקבורת ליקוט במקום אחר . 89 ראו : טבלאות סיכום אצל רחמני , תשכ"ד _, מול עמ' ; 24 הנ"ל , , 1961 עמ' . 120 סיכומים של מכלול הכלים ראו.- אביגד , תשט"ז , עמ' ; 335-333 הנ"ל , תשל"א , עמ' ; 241-240 קאהן , . 1953 , 1952 ד . נוהגי הקבורה בליקוט ובגלוסקמות רווחו בקרב כל העם ואינם מיוחדים לקבוצות מסוימות או לאמונות חורגות . ה . ידועים מקרים לא רבים של העלאת עצמות יהודים וקבורתם בירושלים . בקבר 9-29 נמצאה גלוסקמה עם עצמות מת שנקבר לראשונה באדמת עמק או מישור . העצמות נלקטו והובאו אחר כך לקבר משפחתו בירושלים . אבה בר כהנה ( 15-28 ) העלה את מתתיה בן יהודה הגולה וקברו במערה . הלני המלכה ובנה איזטס מתו בחוץ לארץ ועצמותיהם הובאו לקבר המלכותי בירושלים . דומה כי שמות של מקומות למיניהם החרותים על גלוסקמות - כמו בית שאן , ( 8-24 ) מצרים או קירינאיקה , ( 8-7 ) קפואה , ( 27-3 ) בני משפחת ניקנור האלכסנדרוני (([ 9-5 ] -2 ) או בני משפחת אריסטון האפמיאי - ( 78-10 ) מזכירים את מוצאם וקשריהם של בני משפחה שהתגוררו בירושלים ונקברו בה . אין ללמוד מכאן על נוהג העלאת עצמות מחוץ לארץ או מחוץ לירושלים , לבד מ"איחוד משפחות . " נראית דעתו של ש' ספראי שדן בה י' גפני , 80 ולפיה לא נהגו להעלות מתים לירושלים ולארץ ישראל בימי הבית השני . כל הידיעות על העלאת מתים לארץ וכל המימרות המדברות בשבחה של העלאת מתים , אינן קודמות לימי רבי יהודה הנשיא . הדעה המובאת אצל י' יותם רוטשילד , 81 מ' שובה 82 וא' מיירס , 83 כי העלו מתים לירושלים כבר בימי הבית השני , משוללת הוכחות . מעשית אין להניח שאדם שמת מחוץ לעיר הובא לקבר משפחה לקבורה ראשונה , משום חשש לעברה הלכתית של הלנת מת ולסכנה תברואתית . ו . בירושלים מתו רבים אשר לא הובאו ישירות לקבורה באחוזת הקבורה המשפחתית במקום מגוריהם . עולי רגל שאתרע מזלם ומתו בעיר נקברו בה סמוך ליום מותם . כך גם אורחים לשעה וזרים למיניהם אשר נקלעו לעיר ומתו בה . הללו הובאו לקבורה בקברים בודדים , קרוב לוודאי בכוכים , אשר הם כקבר השאול . 84 קבר כזה שימש לקבורת שעה , והיה צורך לפנות ממנו את העצמות בבוא העת לשם העברתן לקבר המשפחה , או כדי לפנותו לנקבר חדש . אפשר כי קברים אלו היו בבעלות הציבור או בבעלות פרטית ושילמו בעבור הקבורה בהם . דומים להם גם קברי בית דין , שבהם קברו קבורה ארעית ואחר כך ליקטו את העצמות והעבירו אותן לקבורה משפחתית . ז . נדוני בית דין נטמנו בקברים לשעה , שהם כקבר השאול . אי אפשר לקבוע במדויק אימתי נתקיימו בירושלים קברות לנדוני בית דין ואם אכן הקפידו על קבורה בהם . ישו אשר נדון מטעם הרשות ולא בבית דין של סנהדרין , הורד מהצלב ונקבר במערה השייכת לאדם פרטי . הקבורה בכוכים אפשרה הפרדה בין נקברים וליקוטם אחר כך . קבר כוכים יכול להיות מקום קבורתם של הרוגי בית דין או עולי רגל ממקומות אחרים . יש מקום להשערה כי מערכת מורכבת ומיוחדת דוגמת קברי הנביאים 87 ( 25-3 ) או מערכות עם כוכים רבים שימשו לצרכים אלו . הנקברים בהן הועברו כעבור יב ירחים או פרק זמן דומה לקבר משפחתם בירושלים או אף מחוצה לה ( ראו 1-28 שבו נמצאו עצמותיו של צלוב 88 . ( בודדים וערירים שלא היו להם משפחות בעלות אחוזות קבורה , נטמנו קבורה שנייה בקבורת שדה של עצמות שהונחו בשקע בקרקע , אם בגלוסקמה דוגמת הממצא של , 4-8 אם במקומות של קבורה המונית . 78 כך יש לדחות את המסקנה של טסטה ובגטי כי גלוסקמות שימשו נוצרים ראשונים ונוהג זה רווח בקרבם . השוו לעניין זה את אבי יונה , , 1961 עמ' 94-91 ורחמני , תשל"ז , עמ' 79 . 118 ספראי , תשי"ט , עמ' ; 211 הנ"ל , תשכ"ה _, עמ' 80 . 17-16 גפני , תשל"ז , עמ' 81 . 120- 113 יותם רוטשילד , , 1952 עמ' 82 . 25 שובה , תשט"ז , עמ' 83 . 366 מיירס , , 1971 עמ' 84 . 75 שמחות יג , ה .
|
|