sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:54

. 40 נוהג השימוש בגלוסקמות ברובן המכריע של מערות הנקרופוליס של ירושלים שנחפרו בחפירה ארכאולוגית מסודרת , נמצאו גלוסקמות או שבריהן . כמות המערות החתומות שנתגלו , ולא הכילו גלוסקמות , מועטה ביותר , כדי עשרות בודדות בלבד , והן מתוארכות בוודאות לימים שקדמו לסו ף המאה הראשונה לפסה"נ , תקופה שבה עדיין לא התקיים נוהג הליקוט לגלוסקמות . הכנסת נוהג הליקוט אצל יהודים באותה עת נחקר רבות , ורחמני מסכם בפרסומיו כי לנוהג הליקוט קדם הנוהג העתיק להביא את המת לקבורה בקבר אבות . במאה הראשונה לפסה"נ נוספו מניעים חדשים : אמונה שעם תום היאכלות הבשר נרצו עוונותיו של המת , וכי יקום לתחייה פיזית ואינדיבידואלית בבוא היום , מתוך שלדו . רחמני מסיק כי מניעים אלו תואמים את השקפת הפרושים , ולפיכך נוהג הליקוט בגלוסקמות הוא נוהג פרושי . הצדוקים , לעומתם , המשיכו להשתמש בחדר עצמות בתוך הקבר המשפחתי . ראוי לציין כי כבר גלינג גרס כי ליקוט קיבוצי שולל אפשרות של תחיית מתים , מה שאינו מקובל על הכול . המחקר הנוכחי מוכיח כי הגלוסקמה הייתה תופעה מקובלת , שאפיינה מערות קבורה יהודיות מפרק הזמן הנדון , ובכך חידושה . הקברים אשר נמצאו חתומים , בלי גלוסקמות , ועם ליקוט עצמות קיבוצי בחדר מיוחד או בכוך שנועד למטרה זו - רובם קדומים מסוף המאה הראשונה לפסה"נ . נדגיש כי כל המערות המפוארות , לרבות מערות עם חזיתות מונומנטליות , אשר נבדקו בעשרות השנים האחרונות וזמנן ממאה השנים הקודמות לחורבן בית שני , החזיקו גלוסקמות או שבריהן ( מערות אזור - 25 סנהדריה ; 8-26 ושכנותיה ; . ( 2-14 אפשר להסיק כי אין קברים מונומנטליים שנוקו או נבדקו , אשר לא אותרו בהם שברי גלוסקמות . כבר נ' סלושץ הציע לייחס את הקברים ההדורים למשפחות הצדוקים . ההערכה המקובלת בדבר מעמדם החברתי הכלכלי וחוגי השפעתם של הצדוקים מחייבת את המסקנה שהמפוארים מבין הקברים השתייכו למשפחות הצדוקים . לדברי יוסף בן מתתיהו , הצדוקים נמנו עם העשירים ולא זכו לתמיכת העם , ואילו לפרושים היה העם בעל ברית . ככלל , קשה להניח שלצדוקים היו נוהגי קבורה שונים משל הפרושים . ממצא הגלוסקמות בקברים מפוארים ופשוטים כאחד מפריך את ההצעה המבחינה בין קברי פרושים לקברי צדוקים . יתר על כן , העם נהג ללקט בגלוסקמות וזה היה הנוהג המקובל , אשר מקורותיו ככל הנראה חברתיים דתיים . אם השימוש בגלוסקמות תאם את האמונות הפרושיות וביטא אותן , יש להסיק כי כל העם נהג כפרושים במאה הראשונה 51 נוהג הגלוסקמות נדון בהרחבה בהיבטים שונים . ראו : פיגרס , ; 1974 הנ"ל ; 1983 , מיירם , ; 1971 רחמני , תשל"ז ; הנ"ל _, תשל"ט . לעבודת סיכום מקיפה וכוללת המטפלת ברוב ההיבטים החשובים ראו רחמני , . 1994 במחקר הנוכחי נדונים בקצרה נושאים שיש להם קשר ישיר לנקרופוליס ולארגונו או נושאים שאפשר להציגם בצורה שונה מהמקובל . כך נמנע כאן דיון חוזר בדבר מוצאה של התיבה לעצמות היות שחסרות הוכחות חדשות בעניין לבד , מהערכה שהצורה מקורה מקומי או מערבי ולא מזרחי . 52 רחמני , , 1961 עמ' , 117-116 ושם דיון מפורט והערות חשובות . הנ"ל , תשכ"ד , עמ' , 28 הערה ; 7 הנ"ל , תשל"ז , עמ' ; 28-27 הנ"ל , תשל"ט , עמ' 53 . 103-102 גלינג , , 1937 עמ' . 240 54 סלושץ , תרפ"ה , עמ' 22 במסגרת דיונו על יד אבשלום וסביבתה . 55 פינקלשטיין ; 1946 , 1 _, גפני , תשל"ו , עמ' . 172 56 קדמוניות יג , . 298-294 איור . 34 צד האורך ושני צדי הרוחב של גלוסקמה מפוארת מהר הצופים ( מערה ;( 18-1 העיטורים של הגלוסקמה מייצגים חזיתות ארכיטקטוניות של מונומנטים ( מוצגת כמוזיאון ישראל . (

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help