|
|
Page:52
. 39 ארונות ( סרקופגים ) מיטלטלים הארונות הם תיבות ארוכות דיין להנחת גופת מת שכובה פרקדן ; צורתם מלבנית ועליהם מכסה . ארונות כאלה עשויים אבן גיר מסוגים שונים , ונמצאו במערות 11-1 ( משפחת נזיר 1-5 ;( ( קברי המלכים 1-14 ;( ( קבר בית הורדוס , 2-14 ;( בשברים מסנהדריה ובמקומות אחרים . בכמה מערות 36 אצל סוחרי עתיקות ואספני עתיקות יש גלוסקמות רבות , שמספרן מגיע לכדי מאות אחדות , ומקורן לא ידוע . במקביל הועברו מאות גלוסקמות לארצות אחרות החל בתקופה העותמנית . בתקופת המנדט נהגו להשאיר גלוסקמות בידי המוצאים או בעלי הקרקע שבתחומם נתגלו הקברים . ברוב המקרים נלקחו כשליש מהגלוסקמות המעוטרות והועברו לאוסף מחלקת העתיקות ושני השלישים של הבלתי מעוטרות או המעוטרות בפשטות הושארו בידי המוצא כתגמול על שיתוף הפעולה ומחוסר עניין של החוקרים . בדרום שפלת יהודה נמצאו בשנות השבעים והשמונים גלוסקמות לא מעוטרות רבות , רובן מאוחרות מימי בית שני , ששוברו על ידי גנבי עתיקות ולא זכו לתיעוד כלשהו מלבד ציון קיומן . אף בירושלים הייתה תופעה דומה באזורי בנייה חדשה . 37 רחמני , , 1961 עמ' 38 . 101-100 ק לרמון גאנו מוסר על קיומם של ארונות קבורה במקומות שונים בעיר בשימוש משני ( בהר הבית - לקבורה וכרהטים במקומות אחרים , ( אך אין לקבוע בוודאות שארונות אלו מימי בית שני . קלרמון גאנו , 1899 , עמ' . 139-138 קוברני בבקעה ובסוף לקט את עצמיי ותנם בדלוסקמא - ועל אתה בידך . וכן עשיתי לו : נכנס יוחנן וליקטן , ופירס עליהן אפיקריסין , ונכנסתי וקרעתי עליהן , ונתתי עליהן ספירין יבשין . כשם שעשה לאבא כך עשיתי לו . " רבי מאיר גורס כרבי עקיבא : "ועוד אמר ר' מאיר : מלקט אדם עצמות אביו ואמו מפני ששמחה היא לו . " הטיפול בעצמות לצורכי ציבור נעשה על ידי חבורות לליקוט עצמות , ופעולתן נחשבה למצווה : "כך היו עושין חבורות בירושלים : אילו לבית אבל ואילו לבית המשתה , ואילו ללקט עצמות . " ועוד כתוב במסכת שמחות כי המלקט עצמות והשומר עצמות פטור ממצוות שבתורה . אפשר שחבורות אלו ליקטו גם בתוך מערות , אך סביר כי הן ליקטו בבית קברות ובקברים בודדים . אין לנו מידע בדבר אורח ארגונן ושיטת הפעלתן של "החבורות , " שהיו מוסד מוכר . ברור , מכל מקום , כי בירושלים פינוי שטח וטיהורו נעשו לצורך חיוני , שנתעורר בעת התרחבות העיר כלפי צפון ובעת סיפוח השטחים שהוקפו בחומה השנייה והשלישית . . 38 כמות הגלוסקמות ותפוצתן הגאוגרפית בנקרופוליס לפי רישום הגלוסקמות שנמצאו בחפירות או הגלוסקמות המצויות בכל מיני אוספים וכאלה שפורסמו במחקר אך אבדו מאז גילוין , נספרו יותר מ 3 , 000 גלוסקמות , רובן המכריע מירושלים וסביבתה הקרובה . קרוב לוודאי כי אלפי גלוסקמות נשברו ונעלמו במהלך הדורות . מרבית הגלוסקמות היו גלוסקמות חלקות ולא זכו לתשומת לב . באוספים בארץ מצויות כ 1 , 200 גלוסקמות מעוטרות או חלקות עם כתובות , וכמות החלקות בלי עיטור וכתובות הגיע לכדי יותר מאלפיים . נדגיש כי גלוסקמות שנמצאו במערות כשהן שבורות לרסיסים או לשברים רבים , לא נכללו במניין זה . על סמך הממצא עולות המסקנות האלה : א . גלוסקמות נמצאו בכל רחבי הנקרופוליס . ב . גלוסקמות נמצאו בכל סוגי המערות , השונות זו מזו במסלע ובריחוקן מהעיר . ג . גלוסקמות נמצאו במערות השונות זו מזו בגודלן , למן חדר זעיר ועד מערות גדולות . ד . הגלוסקמות שימשו כמה שכבות חברתיות בקרב האוכלוסייה , שכן נמצאו במערות פשוטות ובמערות גדולות ומפוארות , המצביעות על יכולתן הכלכלית היחסית הגבוהה של בעליהן . ה . הגלוסקמות נמצאו בקברים בכל ארץ יהודה , מהר בית אל בצפון ועד בקעת באר שבע בדרום . גלוסקמות שימשו גם בצפון הארץ , אך שכיחותן נפלה מביהודה . המאוחרות ביותר - בדרום יהודה - שימשו עד סוף המאה השלישית לסה"נ או הרביעית לסה"נ . 31 שם , יב , ט . 32 ירושלמי , מועד קטן א ד ( פ ע"ג 33 . ( שמחות יב , ה . 34 שם , יג , א . 35 אייזענשטיין , תרע"ז , עמ' 122 מזהה את ה"מתעסקים" ו"גומלי החסדים" עם חברה קדישא , אך אי אפשר להוכיח את הדבר .
|
|