|
|
Page:51
. 37 מי מלקט וחבורות לליקוט המקורות הכתובים מוסרים כי ליקוט העצמות בתוך המערות נעשה במסגרת הקבורה המשפחתית , ונחלקו חכמים אם בן מלקט עצמות אביו ואמו , להבדיל מליקוט ופינוי לצורכי ציבור . "כל העצמות האלו מלקט חוץ מעצמות אביו ואמו - דברי רבי יוחנן בן נורי . ורבי עקיבא אומר.- אחר ליקוט עצמות אינו עד שיכלה הבשר - כלה הבשר אין הצורה ניכרת בעצמות . " וכדברי רבי יוחנן בן נורי עשה רבי אלעזר ברבי צדוק : "כך אמר אבא בשעת מיתתו : בני בתחילה 28 על נהגים אלו ראו הרמב"ן , תורת האדם , פ ע"א ; היגער _, , 1931 עמ' ; 197 ליברמן , , 1965 עמי , 509 הערה ; 20 זלוטניק , , 1966 עמ' 29 . 161 נגב , , 1971 עמ' 30 . 124-120 שמחות יב , ז . . 36 הטיפול בעצמות בעת הליקוט היו שנהגו להרביץ שמן ויין על העצמות בעת ליקוטן ; היו שהניחו ספירין יבשין , שהם כנראה עשבים ריחניים . בתוך גלוסקמות ירושלמיות לא נמצאו שרידי בד כלשהם , וגם דרך הנחת העצמות אינה מראה סימני עיטוף . בגלוסקמה מבית הקברות הנבטי בממשית נמצאו עצמות עטופות ביריעת בד . בתחתית הגלוסקמה הונחו בדרך כלל עצמות הגפיים הארוכות , מעליהן עצמות קטנות ומעל הגולגולת . לעתים רחוקות נמצאה הגולגולת בתחתית הגלוסקמה , 9-29 ) מס' , ( 9 , 8-13 ; 4 או רק כמה מעצמותיו של שלד , ( 8-13 ) תוצאותיו של ליקוט מרושל . מוכרים שני אופנים בדרך הליקוט : ( א ) הגלוסקמה שימשה לליקוט חד פעמי : עצמות שלד אחד או יותר הושמו לתוכה , המכסה נסגר והגלוסקמה נחתמה ; ( ב ) הגלוסקמה נפתחה שנית , והוסיפו לתוכה עצמות . לא היה כל קושי להוסיף עצמות מלוקטות על הקיימות : אפשר להרים את הגולגולת המונחת בגלוסקמה ולהחזירה למקומה לאחר סיום הפעולה . דומה אפוא שחריתת השמות בגלוסקמות נעשתה כדי לציין את הקבורים בה . במערות הקבורה שנבדקו בקפידה זוהתה תופעה של עצמות שלא נלקטו כראוי . לעתים קרובות חסרות בגלוסקמה ( 9-29 ) או במקום ליקוט אחר כמה מעצמות השלד . כן נמצאו עצמות של קבורות קודמות תחת גלוסקמות . ( 7-29 ; 25-2 ; 8-13 ) בקצה הפנימי של כמה מהכוכים נמצאו ריכוזי עצמות שנדחקו לשם בעת תחיבת גלוסקמות או בעת קבורה ראשונה חדשה . ( 7-28 ) ממובאות אלו נראה כי לאחר הליקוט התפנה מקום לקבורות חדשות . חוקרים אחדים הדגישו שהליקוט היה סיום תהליך מירוק העוונות : "שנוחו אבותיו מן הדין " , " מפני ששמחה היא לו . " במערות אחדות נמצאו כוכים חתומים וריקים , ונקברים שהונחו על גבי האצטבות סביב בור העמידה . ( 16-29 ) כוכים אלו פונו מעצמות והוכשרו לשימוש חוזר אשר לא יצא אל הפועל . אפשר גם שכוך יהא חתום וריק כי לא שימש כלל או משום שלוקטו ממנו קבורות ראשונות על מנת לייעדו לאדם מיוחד אשר קבורתו לא בוצעה . בני המשפחה או שלוחיהם היו אוספים את העצמות במועד המתאים ומעבירים אותן למקומן הסופי . לוח הסגירה של הכוך נועד להיפתח ולהיסגר פעמים אחדות , לפי הצורך . מעניינת העובדה כי גם כוכים ריקים ומוכנים היו חתומים לעתים בקפידה . ( 16-29 ) יש שתי אפשרויות הנוגעות לתזמון הליקוט והן נתמכות בממצא מקברי ירושלים : ( א ) הליקוט נעשה בכל מקרה לאחר פרק זמן מסוים של התאבלות הבשר , והיה חלק מתהליך הקבורה ) ; ב ) הליקוט נעשה רק סמוך לצורך לשוב ולהשתמש בכוך לקבורה חדשה . בדיקת הממצא מעלה כי השיטה של ליקוט לאחר פרק זמן קבוע שכיחה יותר . מחקרים שעסקו בתהליך התאבלות הבשר בכוכים אינם מצביעים על נתונים חד משמעיים . בבדיקה מדעית שנעשתה לצורך לימוד התהליך נתבררו פרטים אחדים על אודות הפרמטרים המשפיעים על קצב תהליך זה : א . למרכיבי הלחות והטמפרטורה הייתה השפעה ישירה על משך התאבלות הבשר . ככל שאוויר המערה היה לח יותר והטמפרטורה היחסית גבוהה יותר , הואץ תהליך פירוק העור והתפוררות העצמות . ב . בעלי חיים קטנים עברו תהליך נמרץ למדי שעמד להסתיים כעבור 45 ימים . ג . עטיפת החומר האורגני בבד לא השפיעה בצורה נראית לעין על קצב התהליך . ייתכן כי תהליך התאבלות הבשר במערות הירושלמיות נמשך פחות מ 12 חודשים . אפשר שפרק הזמן של שנה עד למועד הליקוט הוא "טווח ביטחון , " אשר כולל את עונות השנה כולן , לרבות עונת הגשמים . 26 רחמני , , 1961 עמ ' , 117- 116 ושם מראי מקומות . 27 הבדיקה נעשתה במשותף עם פרופ' א' הוכברג מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים . התהליך נבדק בכוכים ובאצטבות ארקוסוליה , במערות שנחצבו בסלע קירטוני מתצורת מנוחה ובסלע מלכה מורוני . הבדיקות נעשו בחורף בתנאי לחות ממוצעים .
|
|