|
|
Page:583
לילדי ישראל בעה"ק ומאד היטיבה חברת ה'עזרה' לשתול את הענף הרך והחרש הזה בחינוך הנוער היהודי בא"י ... חשיבות מיוחדת להם לגני הילדים בשפה העברית המשותפת לכל הילדים' . ב 905 ו עברו שני גני הילדים לטיפולה הבלעדי של חברת 'עזרה . ' ב 1906 נוסד גן ילדים שלישי . הפעם נתקבלה הסכמת חברת 'עזרה' מראש , ולבקשת הציבור נפתח הגן החדש בשכונת ימין משה ( ב 8 ס 19 הועבר משם לעיר העתיקה ) . 58 ב 906 ו מוסר גם העיתון 'השקפה' על הקמת גן ילדים עברי שלישי בירושלים , בשכונת 'ימין משה . ' לדברי העיתון מחרימים האשכנזים את הגן , אך הספרדים שולחים אליו את ילדיהם . את הגן פתחה חברת 'עזרה . 59 ' כהן רייס מציין , בי חברת 'עזרה' ייסדה בירושלים 3 גני ילדים , מספר הילדים בהם הגיע ל 300 ומספר המורות והעוזרות — ל . 21 'הוצאות החברה על גני הילדים בירושלים בלבד הגיעו לסך 17 . 500 פראנ ק לשנה . הוצאות החברה על גני הילדים בירושלים מהוסדם עד 1914 עלו לסך 106 . 500 פראנק ומן הזמן ההוא עד 1918 עוד . 70 . 000 הוצאות אלה הן הוצאות הגנים ומורותיהם ... בזמן האחרון נוסדו באן חדרים מודרניים לילדים רכים בשנים , ובאחדים מהם מעסיקים את הילדים מחוץ לשעורי הקריאה גם בעבודה פרבלית ובלימוד שירי גן . 60 ' פריימן מציין את גני הילרים , את מועדי ייסודם ואת מקומם , כדלקמן : — 1903 על דרך יפו ; — 1905 ליד 'מדרש אברבנאל' ( זהו הגן שצויין לעיל בשביל שכונת מאה שערים וסביבתה ;( — 1907 בעיר העתיקה . כפי שנאמר לעיל , הוקם הגן תחילה בימין משה , ורק אחר כך הועבר לעיר העתיקה . לצורך הכשרת גננות מתאימות לגני הילדים העבריים , שמספרם הלך וגדל , הקימה חברת 'עזרה' גם סמינר לגננות . תחילה התעכב הדבר , אך ב 9 ם 9 ו 6 . 8 . ו הוחלט לבסוף על פתיחת הקורס לגננות . תוך השנתיים הראשונות לייסודו הורחבה תוכנית הלימודים של המוסד החדש . משך הלימודים נקבע לשנתיים , ובחינות גמר פורמאליות נערכו לראשונה במארס . 1912 למוסד לא היה בית משלו , והלימודים התנהלו בבניין בית הספר לבנות , מחוץ לשעות ההוראה הרגילות , בלומר , בשעות הבוקר המוקדמות , ובעיקר בשעות אחר הצהריים . הכשרת הגננות אפשרה את הרחבת רשת החינוך ואת שיפור רמת גן הילדים העברי בארץ ישראל . 62 על החשיבות שייחסה קבוצת המשכילים בירושלים ללימוד העברית ולנושא גני הילדים יכולים אנו ללמוד , למשל , מהתבטאויותיו של אחר מראשיה , יוסף מיוחס — חתנו של פינס , וגיסו של דוד ילין — המתאונן באחד ממאמריו על הפילוג בין העדות בירושלים , המתבטא בשכונות ובכל שטחי החיים בעיר . בשפה העברית הוא רואה את האמצעי לאיחודן ולמיזוגן של הערות : ' אמרתי שחשבונות החדשות ( בירושלים ) נחלקות לספרדים לחוד ולאשכנזים לחוד . ופה אני מוצא מקום להעיר שהגבלה זו שיש בה לדאבוננו הגדול משום פירוד בין אחים , נוהגת בירושלים בכל , לרבות "בית הקברות ... " רק זאת אני מוצא לנחוץ להוסיף , שלמן היום שנוסדו בתי הספר . 57 כהן רייס , עמי 8 ו . 58 . 2 רינות , העזרה , עמי . 59 . 82 השקפה , י"דו בדושון תרס"ז . שנה שמינית , גיליון יא , עמי ; 2 וראה גם : לונץ , לוח לתרס"ח , עמי 27 ו . . 60 כהן רייס , עמי 82 ו , 0 ו ; 2 וראה במפורט על חברת העזרה ופעילותה בעניין גני הילדים אצל : רינות , העזרה , עמי . 88-80 . 61 פר"מן , ספר הזברון , עמי ג . 44-4 הוא מציץ שם , כי ב 1910 הקימה חברת יעזרהי גם תלמוד תורה חדש ( חדר תורה ללימודי קודש ;( וראה על כך גם : האור , הי בשבט תרע"א , שנה שנייה , גיליון צ-רסה , עמי ג . . 62 רינות , העזרה , עמי 48-142 ו .
|
|