sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:579

השתחרר מתלותו בפרומקין והחל מוציא ( טבת תרמ"ד ) ירחון משלו ושמו 'מבשרת ציוך . אחר כך הוציא את השבועון יהצבי , ' וזה תפס מקום מרכזי בחיי החברה היהודית המתקדמת בירושלים . בשנות ה ס 8 החלו מגיעים לירושלים גם חלק מהביל"ויים . הללו הצטרפו לקבוצת המשכילים , שעודדה בעיר את פיתוח המלאכה והאומנויות . איטה ילין , מספרת , כי אחדים מהבילו"יים באו ממקוה ישראל לירושלים להתמחות במקצועות ובאומנויות שונים . הם התאכסנו בבית קטן במגרש הארמנים שברחוב יפו . בספרה אף מופיע תצלום של הבית , ששוב אינו קיים . " בשנת תרמ"ג ייסר פינס בשביל הביל"ויים שבאו להתיישב בירושלים את חבורת 'שה"ו' ( ישיבת החרש והמסגר , ( ' ומלאכי מוכיח , שבעצם היה בכך המשך לרעיונותיו ולתוכניותיו של פינס בקשר לחברת 'תחיית ישראל' שהוזכרה לעיל . 34 בראשית שנות ה 80 כבר נתקיימו בירושלים שמחוץ לחומות שני מוסדות החינוך החרשים שהזכרנו — בית הספר כי"ח , וביח היתומים האשכנזי — ובהם נעשו הניסיונות הראשונים להחדרת השפה העברית המודרנית . בן יהודה כבר החל בכך ב , 1883 בבית הספר 'תורה ומלאכה' של כי"ח בירושלים . פינס הצטרף אף הוא לתומכים בהחייאת השפה העברית . ביוזמת בן יהודה נוסדה בירושלים ( בחי באלול תרמ"ח ) החברה 'שפה ברורה , ' 'אשר תכליתה לשרש מקרבנו את הזארגונים השונים ולשים בפי בל היהודים יושבי ארצנו את לשון עברית' . למרות האהדה הרבה שבה נתקבלה חברה זו בתפוצות — כמובן בניגוד לעמדת הקנאים הקיצוניים בירושלים — לא האריכה ימים , וכעבור זמן קצר חדלה להתקיים . בין צעירי ירושלים היה לסיסמות החברה הד , ובשנת תרנ"ב ( 1892 ) הוקמה בירושלים 'חברת מדברי לשון הקודש , ' שבישיבותיה דיברו רק עברית . בשנת תרמ"ט ( 1889 ) ניסו משכילי ירושלים לראשונה לפתוח שיעורי ערב למבוגרים , במטרה לאפשר לאומנים ולבעלי מלאכה — העסוקים במלאכתם כל היום — להשתלם . כל אחד מהמייסדים התנדב ללמד מקצוע הקרוב לליבו . להפתעת הכל גילה הציבור הירושלמי עניין רב בשיעורים , ותוך זמן קצר נרשמו למעלה מ 200 תלמידים . אך קנאי ירושלים יצאו נגד השיעורים האלה ; האיסור שהוטל עליהם השיג את מטרתו , ותלמידי שיעורי הערב התפזרו . כאשר ביקרה בירושלים ב 1890 ה'שיירה' היהודית הראשונה' ( ראה עמי , ( 564 כבר היתה קיימת בירושלים חברת 'שפה ברורה , ' וזו אף ייסדה באותה שנה את 'ועד הלשון . ' 'בירושלים נמצאו גם חבר משבילים שעמדו בראש מוסרות לאומיים ותרבותיים , ואלה נאספו לסעודת "מלוה מלכה" שערך הד"ר יצחק ר'ארבעלא , ראש "שפה ברורה , " לכבוד האורחים . ב"מלווה מלבה" זו , שהיתה ראשונה לנשפים ספרותיים ממין זה בירושלים , דיברו על ערך תחיית הלשון בחיינו הלאומיים' . לאחר ביקורה של 'שיירת חובבי ציון' בארץ ישראל הוחלט להקים את 'וער חובבי ציון' בארץ -,אך מקום מושבו נקבע ביפו , שכן מרכזו של היישוב החדש החל מתבסס אז בעיר החוף . . J 2 על מאבקיו של בן יהודה והחרם שהוטל עליו ראה : דונני , תנועת ההשכלה , עמי 41 ו-ו 5 ו והמקורות המצויינים שם . גג . ילין , איטה , לצאצאי , עמי ו 4 . 7 ג . מלאכי , עמי 99 ו200- והמקורות המצויינים שם,- ברסלבסקי , פועלים , עמי -47ו -221 ; 5 נ 5 . 22 ג . חנני , תנועת ההשכלה , עמי 115—112 והמקורות שם ; וראה גם ; הרמתי , במיוחד הפרק על נסים בכר , עמי 25-84 ו . 6 ג . הצבי , י"ד בתשרי תרמ"ט , שנה חמישית , גיליון א , עמי ה ; לונץ , ירושלים , ג , תרמ"ט , עמי . 223-201 7 ג . חנני , תנועת ההשכלה , עמי , 1 S 4 והמקורות אליהם הוא מכוון . . 18 הצבי , י"ד בחשון תרמ"ט , שנה חמישית , גיליון ד , עמי יב ; הצבי , כ"א בחשון תרמ"ט , שנה חמישית , גיליון ה , עמי יז-יט . 9 נ . חנני , תנועת ההשכלה , עמי 55 ו והמקורות שם . . 40 מלאכי . עמי 266 והמקורות המצויינים שם .

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help