sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:473

השכונות המוסלמיות והתפרסות הבנייה המוסלמית שכונת הדווסיינים : מבנה מוסלמי חשוב , שכבר הזכרנוהו ( עמי ( 373 מכיוון שהועבר לאנשי ' המושבה האמריקנית , ' ואשר היה מן המבנים המוסלמיים הראשונים מחוץ לחומות , הוא ביתו של רבאח אפנדי ממשפחת החוסיינים . רבאח אל חוסייני , שהתעשר בזכות כשרונותיו המסחריים ובעזרת משפחתו בעלת ההשפעה , בנה — כנראה בסוף שנות ה , 60 או בשנות ה — 70 וילה מפוארת שנבדלה בגודלה ובהופעתה מכל 'בתי הקיץ' וחווילות המוסלמיות שקרמו לה יא . היא ניבנתה בשכנות למסגד שיח' ג'ראח , והצטיינה בתכנונה החריש , בגודל אולמיה , בחדריה ובפרוזדוריה הבנויים קימרונות וקשתות והמרוצפים שיש , בדלתותיה ובחלונותיה . 5 ראה במפורט בנושא זה : קרק-לנדמן , וכללית גם : byn טיבאווי , סוריה , עמי 48 ו . 4 . 208- וסטר ספפורד , עמי . 5 . 94 ילין . ד , כתבי , א , עמי ks . J 87 במהדורה השנייה של מפת ווילסון מ 876 ו כבר מסומן מבנה זה . ראה מפה בעמי 90 ו . ונוצרים , עסקו ביבוא תבואות מעבר הירזץ וביצואן לאנגליה , וכן פיתחו ענפי מסחר אחרים , כגון שמן זית , סבון וכדומה . כל המשרות והזכיונות הללו הביאו לריכוז הון ורכוש גדול בירי המשפחות המיוחסות . הפיתוח הכלכלי וצבירת הון גררו אחריהם תמורות בחיי החברה , ברמת החיים ובלבוש , ושאיפה לחיי רווחה ומותרות . הקשרים עם התרבות התורכית הלכו והתחזקו אף הם . נציגים של האריסטוקרטיה המקומית החלו נכנסים לפרלמנט בקושטא , התרבו נישואים עם נשים תורכיות וביקורי ירושלמים בעיר הבירה , ומשכילים צעירים החלו מגיעים להשתלמויות באוניברסיטות תורכיה וקאהיר . כל אלה עומדים מאחורי תהליך הבנייה של הבתים המוסלמים שניבנו בירושלים החדשה . התמורות ברמת החיים ובחיי המשפחה הביאו לשאיפה להעלאת רמת הדיור . אך יציאת המשפחות העשירות למגורים בווילות מפוארות מחוץ לחומות לא באה רק כדי לשפר את תנאי הדיור שלהן , אלא גם בדי להפגין יוקרה וכהצגת ראווה בעיני הציבור ואף בעיני משפחותיהם הם . וילות מפוארות הפכו לסימני מעמד חרשים . ברבות השנים החלו מצטרפים ליוצאים הראשונים בני משפחה — כגון בנים ואחים נשואים — ואחר כך נספחו אליהם אף משפחות מיודדות , על פי מסורת היעזווה ( משפחה מורחבת בלשון העם . ( אף שכונות מגורים מוסלמיות החלו קמות ומתפתחות מחוץ לחומות , אלא שבניגוד לשכונות היהודיות ולמוסדות הנוצריים לא עמדו , בדרך כלל , מאחורי הקמתן כל מוסד או ארגון , והיה זה תהליך הדרגתי של בנייה פרטית . בנושא זה מספרת גבי וסטר ( ספפורד ) בשנות ה , 80 בי באיזור שבין מסגד שיח ג'ראח לעיר העתיקה התפתחה שכונה קטנה , ובה מספר בתים ולידם כרמים . חלק מן הבתים , שהיו שייכים לערבים עשירים , נשכרו בידי אנשי הקבוצה האמריקנית , וכך יצרו את מה שנודע לימים בימושבה האמריקנית' . ובשנת תר"ס ( 1900 ) מספר דוד ילין ; 'ככה הוקמה , למשל , בשנים האחרונות שכונה שלמה מבתי אזרחינו המושלמים צפונה מזרחה לעירנו , משדה קבר שמעון הצדיק וקדמה . שכונה של בתים גדולים ומצויינים במראיהם הנהדר וכליל היופי , מבלי שירגיש איש בעירנו גם את מציאות השכונה הזאת , אם לא יפנה אליה בכוונה ברי לראותה ' ... את בתי המוסלמים שקמו בצפונה של ירושלים שמחוץ לחומות בשלהי השלטון העות'מאני ניתן לחל ק ל 5 ריכוזים עיקריים , שנכנה 'שכונות . '

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help