|
|
Page:363
הבנים ילמדו בקומת הקרקע והבנות — בקומה העליונה . בחצר יוצבו מחיצות כדי שלא יתערבו הבנים עם הבנות , וכן יפתחו שער לכיוון שכונת אהל משה , שישמש לכניסת הבנות . 216 פריימן מסכם את מועדי הקמתם של מוסדות כי"ח השונים : בית ספר לתורה לחברת כי"ח 882 — ו ; בית ספר למלאכה כי"ח 882 — ו ; בית ספר למלאכה לנערות כי"ח ; 1904 — גן ילדים כי"ח 1906 — בית ספר לנערות כי"ח 906 — ו . ; לוון מסכם את המצב בבית הספר בסוף תקופת דיוננו . בבית ספר לבנים למדו 285 תלמידים ממדינות שונות ; רובם ספרדים . האשכנזים עדיין מהססים לשלוח את ילדיהם לבית הספר . בבית ספר זה תלמידים בני כל הדתות . רוב הבוגרים מהגרים למצרים ולאמריקה . בית ספר לבנות נוסד ב , 1906 בתחילתו היו בו 250 תלמידות . ב 1 ו 19 עבר לאחד האגפים שבבית הספר לבנים , וב גו 9 ו למדו בו 360 בנות . עיקר החינוך משק בית ומלאכת יד . ג ן ה י ל ד י ם נוסד ב , 1904 והיו בו 180 ילדים בגילים . 6-4 הילדים הקטנים למדו גם עברית וצרפתית , והורגלו לסדר , למשמעת ולניקיון . ב 1911 נוסף גן ילדים לבית הספר לבנות . ב 1913 היו בבתי הספר לבנים ולבנות ובגן הילדים בסך הכל 955 תלמידים . בבית הספר למלאכה היו ב 05 1912 ו חניכים . עליהם יש להוסיף 80 פועלים , ובן 40 צעירות בנות ו , 15-1 העושות עבודת ריקמה . לומדים שם 5 מלאכות עיקריות : 25 ' נפחים , 20 מכוננים , 27 נגרים , 21 מתיכים ו 22 חטבים / תקציב בית הספר גדול מאד בהשוואה לבתי הספר האחרים . 218 לשנת תרע"ד מציין לונץ , כי בבית הספר לתורה ומלאכה 300 תלמידים ו 5 ו מורים . המנהל : נ . פרחי . בבית הספר למלאכה 25 תלמידים פנימיים , 60 תלמידים חיצוניים , 7 פקידים ו 6 מורים למלאכה ולימוד . המנהל : א . ענתבי . בבית הספר לנערות 450 תלמידות , 8 מורות ומורה אחד . המנהלת : גבי לעווי הרשער . בגן הילרים ם 8 ו ילדים וילדות ו 3 מורות . הוא מפרט גם את תוכנית הלימורים של כל בית ספר , ומוסיף , כי קיים בו גם 'בית מלאכת אריגה של צמר גפן על פי התוכנית המזרחית , נוסד בשנת תרנ"ט מאת חברת יק "א שבפריז , פועלים ם 7 י ומנהל אותו ענתבי . עור קיים במקום 'בית מלאכה לנערות לקליעת רשתות שיער ותחרים' ובו 120 תלמידות ושתי מורות . 21 " בזה אנו מסיימים את דיוננו במוסדות החינוך המודרניים , שקמו בירושלים שמחוץ לחומות לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה . בית הספר בי"ח היה המוסד החינוכי המודרני היהודי הגדול ביותר באותם ימים , ומהרבה בחינות אף החשוב ביותר . בית הספר למלאכה שלו , וגם מחלקות אחרות בו , מילאו תפקיר חשוב גם בהתפתחות המקצועית והכללית של הקהילה היהודית בעיר העתיקה , ובמידה מסוימת גם בכלל התפתחותה של העיר . להלן ( ראה עמי ( 551 עוד נחזור לדון בהתפתחות הכלכלית של היישוב היהודי בירושלים , ואז לא נובל שלא לחזור ולציין את תרומתם של מפעלי כי"ח להתפתחות זו , אך שם כבר יהיה עיקר עיסוקנו בתרומתו — כמו גם בתרומתם של מוסרות אחרים , בבצלאל , ספריית 'בני ברית' ועור — להתפתחות הכלכלית והתרבותית של הקהילה היהודית בעיר . כאן ביקשנו להצטמצם בתרומתו של בית הספר לתהליך הבנייה של ירושלים היהודית שמחוץ לחומות , שבו נטלו חלק השכונות היהודיות ומוסדות הציבור היהודיים החשובים . . 216 שם , כ"א באדר תרע-א , שנה שנייה , גיליון ר * ח , עמ- . 217 . 5 פריימן , עמי ו 8 . 42-4 ו . 2 לוון נרסיס , ב , עמי 8 וו9- וו . ? ו . 2 לונץ , לוח לתרע"ד , עמי מז-סא .
|
|