sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:326

לראות בשכונות אלו שכונות של יזמה פרטית עסקית . כאלה היו השכונות של חברת פרוטיגר — מדונה יהורה ואחרות — ועור שכונות רבות , שנוסרו , בעיקר , במחצית השנייה של שנות ה 80 ובשנות ה . 90 הנקודה האחרונה שברצוננו להעלות בסיכומנו הכללי על בנייתן של השכונות בירושלים שמחוץ לחומות היא , באיזו מידה תרם המבנה השכונתי הזה של ירושלים החדשה להמשך הפירוד והפילוג של יהודי העיר לעדותיהם ולארצות מוצאם השונות . כבר ב 1888 תוקף ר' יעקב גאלדמאן ברברים חריפים את הפילוג של יהודי העיר : 'מתשעה קבץ צרות עץ ושנאת חינם שלקחו למו אחינו מעשרה שירדו לעולם , לקחה לה ירושלים תשעים ותשע ידות < מתשעה קבין פרוד הלבבות ואי אחדות נטלה ירושלים 99 חלקים . בירושלים אץ ערה עברית , אין קהלת ישראל . רק קבוצת אנשים עבריים , רק אנשים מבני ישראל ; וכשם שפרצופיהם ומלבושיהם אינם שווים , כך דעותיהם והלך נפשם רחוקות אשה מחברתה כרחוק מזרח ממערב : מובדלים הם יהודי ירושלים איש מרעהו בשפתו , בלשונו במנהגיו והליכותיו , ברחוק מהמקום שיצא משם איש ממקומו ... לאגד כל העדות השונות לא יעצר כוח רק האיש אשר כוחו חזק " ... לקרב המרוחקים בזרוע ... " ואליו נקוה . 158 ' פירסט , המצטט דברים אלה , זוקף זאת למבנה השכונתי של העיר . לנו נראה חשוב להדגיש , שהמבנה השכונתי היה בעצם תוצאה של מצב קיים , תוצאה של מקומות מוצא שונים של קבוצות יהודים שבאו לעיר , של מקורות כספי התמיכה שהגיעו אליהם , ושל מנהגים , מסורות ודעות , שרווחו בעדות ישראל השונות בגולה ואחר כך במקום התקבצותם , בעיר העתיקה . הבנייה השכונתית אפשרה לכל אחת מהקבוצות השונות לשמור על אורדו חייה הנפרד ; היא שימרה מצב קיים ובמקרים מסויימים אף חיזקה אותו — אך נראה שגם מנעה חיכוכים מיותרים . על כל פנים היא לא היתה הגורם אלא התוצאה . מלבר זאת אנו נתקלים במספר מקרים המצביעים בעליל על הרצון 'לשבור' את המסגרת העדתית . בכמה מ'בתי ההקדש' חולקו הדירות במתכוון בין עניי שתי העדות העיקריות , האשכנזים והספרדים . כך היה , למשל , במשכנות שאננים . בשכונות ה'חברוח' — ובמיוחד בין ה'מתקדמות' שבהן — נעשה ניסיון ברור שלא להבחין בארצות המוצא ולהתארגן על בסיס חברתי בלבד . לחל ק מעדות המזרח — למשל , לתימנים , אך גם לאחרים — קמו פטרונים מקרב העדה האשכנזית , ואלה בנו למענם בתים גם בתוך השכונות האשכנזיות ובקירבתן . גם החברות הפרטיות , שמכרו דירות לכל דורש , לא הגבילו את המכירה לבני עדה זו או אחרת . כך אירע , כי אף על פי שבמקרים רבים ניבנו השכונות על בסיס עדתי , ואף קבוצתי , לא היחה ההפרדה העדתית בשכונות ירושלים מוחלטת — פרט , אולי , לשכונות ה'כוללים . ' רומה אפוא , כי חרף ההבדלים העדתיים , החברתיים ואף הדתיים , שהיו קיימים בין הקבוצות היהודיות השונות שבנו מחוץ לחומות , עלה המשותף על המפריד , וכך , במרוצת הזמן , החלו השכונות היהודיות השונות , יחד עם מבני הציבור היהודיים הרבים שנבנו , מתלכדים לרציפות התיישבותית אחת . ואם תחילה נבנו השכונות היהודיות לאורך צירים אחרים , הרי שבהדרגה החלו צירים אלה — ובמיוחד שני העיקריים שבהם , ציר מאה שערים וציר דרך יפו — מתלכדים למרחב אחד . ההתלכדות נוצרה דווקא בשטח המרוחק מהעיר העתיקה , ועקב כך החלה נוצרת בעורף הרצועה הנוצרית מוסלמית שנצמדה לעיר העתיקה — עיר חדשה , שהלכה ונתחזקה בחלוף השנים — ירושלים היהודית . . 158 גאלדמאן , לפי פירסט , ירושלים החדשה , עמי 42 ו .

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help