|
|
Page:294
והתנאים שלה , על זכויותיהם וחובותיהם של בעלי הבתים , כולל פרטים בתחום הסניטאציה ותקנות ברבר היחסים שישררו בין החברים השכנים . עוד פרק תקנות עוסק בסדרי החברה , בחירת וער השכונה , ענייני הכספים , תשלומי מסים , וכדומה . אחרי התקנות באים הדפים הטכניים של אישור קבלת חבר לחברה , מספר ביתו על פי הפרצלאציה שנקבעה , חתימת החבר המצטרף שהוא מקבל על עצמו את כל תקנות החברה והתחייבות לתת לחבר קושאן לאחר שיסיים את כל התשלומים ו ולסיום — חותמת אישור של בית דין צדק בירושלים שכל מה שנעשה הוא חוקי . אחד הדברים המעניינים בשכונת אחווה הוא סגנון הבנייה האחיד של המבנים הראשונים שנבנו במקום — ניכר מיד כי כולם מעשה ידיו של קבלן אחד . ואכן , המקורות מציינים , שהעבודה נמסרה לחבר האגודה , הקבלן אברהם המבורגר , ולחותנו , יעקב בון . גרייבסקי כותב : 'עשרים וחמשת הבתים הראשונה נבנו על ידי חברי האגודה שבאו לגור בהם ... נמצא גם נדיב ( ר' יעקב צבי שיינמן ) שהשתתף בכספו לבניית בית בנסת יפה בשכונה . המגרש הראשון של השכונה 2 , 000 — ו אמות נקנה במחיר 2 פרנק האמה , בשנת תרס"ז , על יד ה"ה י . מרגובסקי , זלמן סאלובייציק , אלתר ווישנצקי ויעקב מאשיוף ז"ל באמצעות רי"מ טננבוים והם הם שבנו את הבתים הראשונים בעזרת הלוואה מבנק אפ"ק . 28 ' מלחמת העולם הראשונה קטעה את המשך התפתחותה של השכונה בהתאם לתוכניות האגודה . אחד ממנהיגי האגודה נפטר , שני עזב את הארץ ורבים מה'אחים' החלו נוטשים את השכונה ועוברים למקומות אחרים בירושלים . תושבים חדשים החלו רוכשים בה בתים ושוכרים בה דירות , והשכונה חדלה להיות שכונה מיוחדת של אגודת 'אחוה , ' והפכה להיות שכונת מגורים רגילה כשכונות אחרות רבות בירושלים . נציין עוד , כי בבר לפני מלחמת העולם הראשונה הוקמו בצמוד לשכונת אחווה מספר מבנים פרטיים . לאחר המלחמה נרכשו חלקות ונבנו בתים בירי אנשים פרטיים גם בתוך השכונה עצמה . ממזרח לשכונה הוקם מבנה 'כולל רומניה' , ובדרום השכונה הוקם בימי המנדט הבריטי מבנה מרכזי ובית כנסת של 'אגודת אחים אנשי אמריקה , ' ולשם אף הועברו המשרדים של 'כולל תפארת ירושלים . ' בך הלבה ואיבדה שכונת אחווה את אופיה הראשוני , ומכל התוכניות הגדולות של האגודה נשאר השם בלבד . יגיע בפייס : שכונה 'מודרנית' שנייה שהוקמה ליד זכרוךמשה היא שכונת יגיע כפיים . גרייבסקי כותב : 'סמוך לשכונת אחוה נוסדה בשנת תרס"ט ע"י אגודת בעלי "יגיע כפים בירושלים , " ובראשם המנוח ר' שלמה אלפרט ז"ל שקבלו בהלואה איש איש מהם כשמונים נאפ' מפקידות האמשטרדמית ע"י הרב הורביץ הי"ו בתשלומים נוחים . גם המגרש הזה נקנה ע"י ר' ישראל מרדכי טננבוים . השכונה מסודרת יפה הודות למר פייביל טוקטלי נ"י — הבתים נבנו ע"י הקבלן הירושלמי ר' דוד שלמה קרשינסקי נ"י' . על מהותה של אגודת 'יגיע בפיים' מוסר פרטים מעניינים העיתון 'השקפה' כבר ב : 1907 'חב' יגיע כפיים בירושלים זוהי אגודה של אומנים המפרנסים עצמם ללא כל נדבות . האגודה באה למנוע עזיבת בעלי מלאכה את הארץ , ולעזור להם לשפר מעמדם . אחר הגורמים החשובים לירודה מהארץ הוא הצורך לשלם שכר דירה מראש לשנה , הדירות קטנות ומעופשות . כרי . 27 עץ הדר , לוחות 48-46 ( עמי ;( 166-164 אחווה , ספר . . 28 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי . 35 על שכונת אחוה ראה גס : פירסט , ירושלים החדשה , עמי . 29 . 124-123 על יבולל רומניה' ראה : לונץ , לוח לתרס 'ה , עמי ג 0 . 12 ג . גרייבסקי , ספר הישוב , עמי ; 53 על יגיע כפ"ם ראה גם : פירסט , ירושלים החדשה , עמי . 124
|
|