|
|
Page:203
סיכום התהליך של ראשית התפתחות ירושלים שמחוץ לחומות העיון המפורט בהתפתחויות הראשונות השונות בירושלים שמחוץ לחומות מביא אותנו למסקנות דלקמן -.א . האוכלוסיה היהודית לא היתה הראשונה ליציאה אל מחוץ לחומות ירושלים העתיקה . קדמו ליציאתה הפעילות החקלאית של הפנסיה היוונית ומפעלי הבנייה של הקונסול פין והבישוף גובאט . במקביל להקמת משכנות שאננים בידי משה מונטפיורי , הקים המיסיונר שנלר את בית היתומים הסורי והרוסים בנו את המיתחם הנרחב הידוע במגרש הרוסים . ? נחשוני' הבנייה מחוץ לחומות היו בני העדה הפרוטסטנטית הקטנה שבעיר , על שני פלגיה — האנגלי והגרמני . גם בתוך העיר העתיקה היו הם שפעלו ראשונה , בהקמת מפעלי בריאות וחינוך חלוציים — כבר בשנות ה 30 וה 40 של המאה ה — 19 ובכך דירבנו את המרכיבים האחרים של 09 ו . אוליפנט , חיפה , בתרגום העברי , עמי . 207-20 « תיאור ממצה מ םו באוגוסט 1885 על התפתחותה של ירושלים עד שנות ה 80 נמצא בספרו של אוליפנט , יחיפה : יספק אם יש עוד עיר בתחומי ממשלתו של הסלטאן שהייתה נתונה לתמורות כה רבות בשנים האחרונות כירושלים העיר , מאחר שכל תמורה כרוכה בהתקדמות , הרי היא כרוכה גם בהרחבתה של ההשפעה מן החוץ , וזו עוררה מאז ומתמיד חשדות גדולים בלב אנשי הממשלה . לפיכך מתבוננים המדינאים התורכים בהתפתחות המאורעות בארץ מתוך קנאה שביטויה המעשי הוא מאמצים עקשניים לחסום את דרכה . אולם מאחר שתנועה זו , המרחיבה ומגדילה את ירושלים , צומחת מתוך קרקע דתית ונזונה מרגשות הגוברים ומתעצמים ככל שגדלה ההתנכלות אליהם , הרי בל הניסיונות והמאמצים לשכך את גלי האנשים וההון , הזורמים אל העיר הקרושה , עלו בתוהו . בזכות השיפור באמצעי התעבורה גדל שיעור העלייה לרגל מקרב העדות הנוצריות , גם היוונית וגם הקתולית ... גם נהירת היהודים גדלה והתעצמה מאוד . הערות הפרוטסטנטיות מגדילות ללא הרף את תחום פעולתן , ומשנה לשנה צצים ועולים מוסדות חדשים של צדקה ושל חינוך ... כתוצאה מכל אלה שונו פני העיר . כשהייתי כאן לאחרונה , לפני שש שנים , עמדו רק בתים אחרים על דרך יפו , מחוץ לחומות העיר העתיקה , ואילו כיום יש שם פרבר אירופי ההולך ומתרחב . מחיר הקרקע גדל כפליים , ועדיין הוא נמצא בקו עלייה . מלונות וחנויות חדשים נפתחו כדי לספק את הצרכים הגדלים והולכים של האוכלוסיה . אין ספק בי בתוך עשרים השנים האחרונות הוכפלה אוכלוסייתה של עיר הקודש , אך תוספת אוכלוסין זו כולה על טהרת היהודים והנוצרים . מלבד הקשרים והרגשות הדתיים אין בעיר דבר שיש בו כרי למשוך אנשים להתיישב בה . לעוברה זו נודעת חשיבות פוליטית גדולה ביותר , שכן ברור הדבר שככל אשר גדלים האינטרסים של הערות והדתות היריבות במקום , כן גדל הסיכוי כי יום אחד תיהפך העיר לסלע מחלוקת ביניהן . קרוב לודאי שזו העיר היחידה בעולם אשר מבוזבזים בה הון תועפות ומאמצים כבירים למטרות שאין כל רווח בצירן . ביחס לגודלה אין עוד עיר בעולם שבה ניתנים חינם שנה בשנה סכומים גדולים כל כך בצורת מתנות חסר , או תרומות , מטעמים דתיים . אין ל ך דבר מרשים יותר מן היחס המספרי שבין בתי הציבור לבין בתי מגורים בעיר . השנה עתידות הכנסיות היוונית והלטינית להוציא יותר משש מאות אלף דולר לצורך בנייה בלבד . מספר עולי הרגל הרוסים המבקרים בירושלים מדי שנה בשנה מגיע לחמשת אלפים והוא נמצא בקו עלייה . עולי רגל אלה מתאכסנים בשטח רחב ידיים השייך לממשלה הרוסית . במרכזו של שטח זה עומדת הקונסוליה הרוסית , וכולו משמש מעין פרבר רוסי של העיר הקדושה . בלכתך שם חש אתה באילו יד נעלמה העבירה אותך אל מחוזות שלטונו של הצאר . מכל העברים מגיעים לאוזניך צלילי הלשון הסלבית , ואתה מוצא עצמך נדחק ונדחף בידי גברים ונשים בלבוש איכרים של ארץ מולדתם . הם מתדיינים ומתמקחים על מחירן של סחורות , שייבאו הנה החרוצים והממולחים שבהם , ואף בנו לעצמם בקתות וצריפונים להעמיד בהם את מרכולתם . תופעות הכסף הזורם לירושלים מידי צליינים ותיירים העשירו והאדירו כמה וכמה מבני המקום , ושמע הצלחתם משך ועוד מושך רבים מבני המזרד ! לבוא אל העיר ולנסות את מולם . '" * '
|
|