sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:80

העיבוד האינטנסיווי והאכסטנסיווי בעמק הקדרון פרט לאתרים ההיסטוריים , בתי הקברות והיישובים הערביים שבמרחק מה מהעיר , היה הנוף הכללי של סביבות ירושלים שומם במידה ניכרת , ורק פה ושם עובדו בו שטחים חקלאיים . עיבוד זה היה אכסטנסיווי למדי , ברומה למצב בחלקים אחרים של הרי יהודה . האיזור היחיד שזכה לעיבוד אינטנסיווי — ובהשקיה — היה עמק הקדרון . לעצם שמו של העמק מעניין לציין , כי לדברי זטצן 806 ) ו ) מוכר השם קדרון ליהודים ולנוצרים בלבד , אך לא למוסלמים . ב 869 ו אומר רבעון 'קרךהחקר הבריטית , כי הערבים נוהגים לחלק את עמק הקדרון לשלושה חלקים , והם ( מצפון לדרום : ( ( א ) 'ואדי סית מרים ; ' ( ב ) 'ואדי פרעון ; ' ( ג ) 'ואדי איוב' . גם רבעון ? החברה הגרמנית' מ 908 ו מוסר , כי שם העמק משתנה לאורכו . חלקו העליון נקרא ? ואדי יהושפט , ' ולאחרונה ( מאז החל רובינסון טוען לשם זה ) שונה ל'ואדי סית מרים ; ' בהמשכו , נקרא הוואדי 'ואדי טנטורת פרעון , ' והלאה משם — 'ואדי סילואן' . אנו , בדברינו על עמק הקררון המעובד אינטנסיווית , מתכוונים , כמובן , לחלקו התחתון של העמק , הנקרא ' ואדי סילואן' או 'וארי איוב . בקינגהם 6 ) ו 8 ו ) אומר , בי בעמק הקדרון גנים קטנים , המספקים ירקות לתושבי ירושלים . פקסטון ( שנות ה ( 30 מספר , כי בנקורת המפגש של הקדרון וגיא בן הינום ישנו איזור של קרקע פוריה , המושקה במי השילוח והנטוע בוסתנים לרוב . הגנים נמשכים מרחק מה במעלה הקררון . נוסעים נוספים מציינים , כי מצפון לעין רוגל , במקום שנפגשים גיא בן הינום ועמק יהושפט , ישנם הגנים המעובדים ביותר בקירבת ירושלים . אין ספק שאלה 'גני המלך הנזכרים במקרא . בגנים המקבלים מים , דרך תעלות , מבריכת השילוח , גדלים עצי פרי ( תאנים , רימונים , זיתים ותות ) ירקות ( חסה , ארטישוק , מלפפונים , מלונים ועוד ) ופרחים . מצב העיבוד באיזור זה במאה ה 19 דומה במידה רבה למצב כיום , באשר השטחים המעוברים אינטנסיווית מצויים בעמק , ממעיין הגיחון ולמטה , לאורך של קרוב ל ו ק"מ . גם כיום מגדלים שם עצי פרי בצפיפות , בעיקר תאנים , אך גם קצת זיתים , רימונים ועצי תות . בגידול הירקות מתבלט הקינרס ( ארטישוק , ( שיצאו לו מוניטין במקום זה . כיום מושקים גידולים אלה לא רק במים העודפים היוצאים מבריכת השילוח , אלא גם במי הביוב של מזרח ירושלים היוצאים לקדרון . נראה שגם במאה ה 9 ו נהנה העמק , פרט למי הנחל , גם ממי ניקוז מהעיר שכוונו לעברו . גם החלק העליון יותר של העמק — עמק יהושפט — עובד בצורה אינטנסיווית למדי , הודות למציאותם של שטחי קרקע מתאימים בו , ובגלל לחותם הרבה יותר . כך , למשל , מציין ברטלט , 0842 ) כי בעמק יהושפט יש הרבה עצי זית וגם חיטה גדלה שם . כן גדלים בעמק תאנים וגפנים . ו . זטצן , ב , עמי . 32-31 . 2 רבעון יקרךהדוקר הבריטית / א . , 1869 עמי . 3 . 251-251 רבעון החברה הגרמנית , , 1908 לא , עמ- , 281-272 וראה שם תיאור מפורט על עמק הקדרון . . 4 בקינגהם , עמי . 5 . 189-188 פקסטון , עמי 22 ו-ג . 6 . 12 אולץ , ב . עמי : ere ברטלט , סיורים , עמי ; 92 ני . ווילסון , א , עמי : 499-498 שטראוס , עמי ; 220 גי . פיסק , עמי ; 277 וודקוק . עמי . 174 . 7 ברטלט . סיורים , עמי . 117-116 . 92 הנוף הטרום מודרני מחוץ לחומות,- הצמחייה , החקלאות ומבנים ערביים

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help