|
|
Page:55
מעבר המוביל אל כוכי הקבורה , ואחרי הליכת מה מגיעים במפתיע לכניסה / לכן נקראת המערה גם 'המבוך הקטן / חלקים גדולים של המערה מלאים מפולת , ולכן אי אפשר לראות את כולה * י . מדריך 'בדקרי ( 1876 ) מוסר , כי ב 1847 נתגלה בקירבת קברי הנביאים חרר קבורה נוסף ובו מספר בוכים . בצד מערב נתגלה חדר חצוב בסלע , ובו 9 קברים , ובצד מזרח נתגלה חדר קבורה יפה נוסף . " בשנות ה 80 מפרסם רבעון החברה הגרמנית מאמר בצירוף תרשים על מיקום הקטקומבות = ) מערות קבורה תת קרקעיות ) בהר הזיתים , תיאורן והמימצאים הארכאולוגיים שנגלו בהן . 76 המקורות היהודיים מספרים אף הם על קברי הנביאים , ונראה כי גם במקרה זה המסורת היא כבר מימי הביניים . במאה ה 19 כותב ר' חיים הורביץ : 'והמערה היא פלא גדול וגבוהה וארובה ובתוכה מערות הרבה סובבים והולכים והלכנו לפנים בנרות ושמרנו דרך היציאה , כי פחדנו כי יבולים לתעות שם מצד ריבוי המערות , מבלי למצוא מקום היציאה . זכות הנביאים יגן בעדנו . 77 ' ובנימין השני 847 ) ו ) אומר : 'אל מקום המערה הזאת ינהרו העברים המונים המונים . 78 ' בשנת תר"ן 890 ) ו ) הצליחו הרוסים לקנות את המקום . הדבר עורר את זעמם של יהודי ירושלים , שטענו כי להם זכות קדימה על המערה , מפני שהיא קדושה להם וגם גובלת בחלקות קבורה בהר הזיתים . העיתונות העברית מרבה לדווח על עניין זה . ב 1890 מוסר בן יהודה בספר 'האור , ' כי מערת חגי , זכריה ומלאכי בהר הזיתים עומדת למכירה , וכי נוצרים רוצים לקנות את המקום כדי לבנות שם כנסיה . יהודים ספרדים משתדלים שלא ייעשה הדבר , והם פנו לאחיהם האשכנזים לסייע להם לרכוש אח המקום . 79 בכמה מגליונותיו ( ב ( 1890 מספר גם העתון ה'חבצלת' על הנסיונות של ראשי עדת הספרדים למנוע את רכישת המקום על ידי הרוסים , ועל החלטת הקאדי שהמקום אכן שייך ליהודים . בסופו של דבר לא הצליחו היהודים במאמציהם ובמחאותיהם , והרוסים רכשו את המקום , אף שנאלצו להבטיח כי המקום יישאר פתוח תמיר למבקרים יהודים , וכי לא תיבנה בו כנסיה ולא יוצב בו צלב . במורה הררך שלו כותב לונץ : ( 1891 ) 'המערה הזאת והשרה אשר סביבותיה היתה אחוזת אחר הפלחים יושבי הכפר א טור , והוא הניח ליהודים לבוא ולהתפלל שם מבלי כל תשלום , ולכן לא עלה מעולם על לב היהודים כי ישתדלו לקנות את המערה הזאת , אך בשנה העברה קנה הארכימנדריט אשר לכנסיית הרוסים את המערה והשדה אשר בסביבותיה לו לאחוזה . ראשי העדה השתדלו אצל ממשלתנו הרוממה פה ובעיר הבירה לבטל את המכר , בטענה כי קברי נביאי ישראל הם ועל פי חוקי ממשלתנו יר"ה לא יוכלו גם בעליה למכרה . אך כל עמלם היה ללא הועיל , כי הנעשה אץ להשיב , ורק הממשלה אסרה על הקונה לבנות בית על גבי המערה ותחייבהו להניח את כל בני הדתות השונות לבוא בהמקום הזה' . גם רבעון 'קרן החקר הבריטית' מ 893 ו חוזר על הפרשה לפני מספר חודשים קנה הארכימנדריט הרוסי את חלקת השדה שבה קברי הנביאים . היהודים ערערו על הרכישה בפני . 74 אורלי , עמי . 75 . 97-95 בדקר , ( 1874 ) עמי 222 ( בצילום -כרטא / עמי . 76 . ( 109 רבעון החברה הגרמנית , , 1889 יב , עמי . 77 . 193 הורביץ . חיבת ירושלים , תר"ד , עמי מו ( מצוטט מוילנאי , עיר עתיקה , 0969 ) עמי . 78 . ( 151 בנימין השני ( בתוך : יערי , מסעות , עמי . ( 583 . 79 ספר האור , חלק א , פרק ד , עמי יב ( תרץ . 80 . ( חבצלת , n באדר תר"ן , שנת העשרים , גיליון , 19 עמי : 145 חבצלת , כ"ט באדר תר"ן , שנת העשרים , גיליון 22 עמי 69 ו : וראה : וילנאי , עיר עתיקה , ( 1969 ) עמי . 153-152 . 81 ל 1 נץ , מורה דרך , עמי 25 ו . 126-
|
|