|
|
Page:24
בדרך לבית לחם . העמק מסביב פורה , אך המקום מבודד . מספר הנזירים השוהים בו , בדרך כלל , הוא שניים . מונרו שביקר במקום באפריל 1833 מספר , כי בלכתו לבקר את המנזר יצא משער בית לדום ( = שער יפו ) בדרך שפנתה מערבה ליד החומה , ואחר כך אל מחוץ לעיר . בדרך חלפו על פני גבעות טרשים שפה ושם נראו בהן חלקות קטנות של חיטה ושעורה . לאחר הליכה של כחצי שעה הגיעו למנזר היווני . באולם התפילה מתחת למזבח מראים שקערורית שבה גדל העץ שממנו נכרת הצלב . רצפת אולם התפילה עשויה מוזאיקה גסה , והקירות מקושטים בריוקנים של קדושים ושל שליחיו של ישו . מונרו מוסיף , בי במרחק של עוד שעה וחצי הליכה מערבה ממנזר המצלבה נמצא מנזר אחר , הוא המנזר הפרנציסקני על שם יוחנן הקדוש . ביוני 1835 מדווח נורוב , כי בדרך המוליכה מהכפר מלחה לירושלים נמצא מנזר 'הצלב הקדוש . ' הוא בנוי כמבצר מרובע ושייך למיסדר הגרוזיני של בסילאוס הקדוש שיסדה הלנה הקרושה . קירות המנזר בנויים אבנים גדולות וחזקות . בחצר גדלים עצים מעטים , ומורדות הגבעות שמסביב מדורגים . לכנסיה כיפה יפה , ודרכה נכנס אור השמש . הרצפה מרוצפת במוזאיקה , ועל הקירות עוד ניתן להבחין בציורי קיר ישנים . המזבח עומד על המקום שממנו נכרת העץ לצלב של ישו , וסביב המזבח יש כתובת סלבית עתיקה שקשה לפענחה . ב 843 ו מוסר ג . ' ווילסון , כי מנזר אחד מבין המנזרים היווניים השונים — הוא מנזר המצלבה — היה שייך לגאורגיאנים . הוא מציין , כי לגאורגיאנים , שהם חלק מהפנסיה היוונית , אין מנזר משלהם בתוך ירושלים , וכי רק המנזר הנקרא 'דיר אל מצלבה , ' הנמצא במרחק קטן מדרום מערב לעיר , שייך להם . ב 1844 מציין טישנדורף , כי במקום חיים 4 נזירים גרוזינים וגם משרתת באה בימים . באמצע המאה מוסר טובלר , כי במנזר 5 נזירים ובראשם ארכימנרריט . המנזר מכניס אורחים , ובין היתר התאכסן כאן הבישוף האנגליקני . אדמות ואדי 'ריר אל מצלבה' שבסביבה שייכות למנזר , שברשותו אדמות רבות גם בגרוזיה . יושבי המנזר עוסקים גם בגידול דבורים , אך מצבו הכלכלי אינו טוב , כי המקרקעין בגרוזיה מכניסים רק 12 , 000 פיאסטר לשנה . באמצע המאה מציין גם ריטר , בי בירושלים נשאר בידי הגאורגיאנים באותו הזמן רק מנזר אחר , מנזר המצלבה . הוא נמצא ממערב לעיר , במרחק של כ 20 רקות הליכה . בשנים האחרונות יש בו רק 3 או 4 נזירים ובראשם ארכימנדריט . ב 1857 מדגיש איזקס , כי מנזר המצלבה הוא מבנה גדול מאד . צורת הבנייה שלו מאפשרת להפכו למצודה . ניתן להלין בו 3 , 000 איש , והוא משמש בעיקר עולי רגל יוונים ' . בסוף שנות ה 50 קובע גם תומסון , כי המנזר בעמק המצלבה הוא מבנה גדול , וסביבתו נותנת מקום לחשוב שמצבו הכספי טוב . המנזר נמצא בירי היוונים , ובין המוסלמים הוא ידוע בשם ' אל מצלבה' . מקורות מסכמים מציינים , כי בסוף המאה ה 17 היתה לנזירי 'האחווה הגרוזינית' תקופה של שפל כלכלי . הפטריארך היווני אורתודוכסי באותה עת החל בסילוק חובות המנזר , ומאז עבר המקום לרשות היוונים חברי 'אחוות הקבר הקרוש . 51 ' מתוך העדויות שהבאנו עד כה מתברר , כי . 42 זלדצן , ב , עמי 88 ג90- ג . . 44 נורוב , א , עמי 27 ג28- ג . . 43 מונרו , א , עמי . 45 . 121 ני . ווילסון , א . עמי . 46 . 451 וילנאי , ירושלים , בירת ישראל , ( 1969 ) עמי , 409 המצטט את טישנררוף . . 47 טובלר , טופוגרפיה , ב , עמי . 49 . 726 איזקס , עמי . 48 . 24 גייג -ריטר , עמי . 50 . 197 תומסון , ( 1860 ) ב , עמי . 51 . 536-555 וילנאי , ירושלים , בירת ישראל , ( 1969 ) עמי , 409-405 המסתמך על עדויות הנזירים היווניים במקום .
|
|