sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:4

את ההקדמה לספרנו הראשון פתחנו בהצטדקות , שעל עיר הקודש ירושלים נכתבו אלפי ספרים ומאמרים , ושהחידוש בספרנו מתבטא בהתמקדות בתקופה אחת , שעליה נכתב עד אז מעט , ובנקיטת דרך לימוד חדשה — שיטת השיחזור הגאוגרפי היסטורי השמה את הדגש על תחומי ה'ראליה' של העיר . הפעם אין צורך בכל הצטדקות שהיא . יתרה מזו : אין ספק , שהספר שלפנינו הוא ניסיון ראשון לנתח ולסכם את אופן הקמתה ואת התפתחותה של ירושלים החדשה עד מלחמת העולם הראשונה . בעת יצירת תמונת השיחזור הועדפה , במקרים רבים , דרך ההצגה המפורטת והנפרדת של העובדות שנלקטו מן המקורות השונים על פני גיבושן למקשה אחת של תמונה כוללת . הדבר אמנם מכביד במקצת על הקורא ומונע קריאה שוטפת , אך לעומת זאת הוא נותן לחוקר ולכל המעוניין , להגיע בנקל אל המקורות לגבי כל נושא ונושא . לעתים אף יש בהצגתן הנפרדת של הידיעות השונות למקורותיהן כדי לרמוז לחוקר ( ולכל קורא ) איזה סוג של פרטים נוספים הוא עשוי למצוא במקורות שצויינו . המחבר לא דלה ממקורות אלה אלא את הפרטים שנראו לו רלוואנטיים למטרותיו הוא , ומובן שבמקורות עצמם מצויים עוד פרטים רבים אחרים . הרצון להשקיע בחיבור את מירב המידע שנאסף , אך יחד עם ואת לגרות ולעורר להמשך המחקר והלימוד ולא להגיש לקהל ספר קל לקריאה , המאיר את ירושלים של המאה ה 19 מזווית ראייה אחת בלבד — הוא שגרם לכך , בי במקומות רבים בספר ניתנו ידיעות שונות בפירוט רב ולעתים אף כשהן אינן תואמות לגמרי אלו את אלו . עם זאת נבנה החיבור נדבך על גבי נדבך , כאשר בסוף כל נושא ראשי , נושא משנה ותת נושא מוצגות מסקנות , שהלכו ורבו תוך כדי פעולת השיחזור של התפתחות העיר . מפירורי מידע , שנלקטו ממקורות מגוונים , הלכה ונוצרה תמונה חדשה , שהחלה מתבהרת ונעשתה שלמה ומורכבת ככל שהתקדם השיחזור ועם הסקת מסקנות הביניים . אלו הובילו אחר כך למסקנות הכלליות שבסוף כמה מהפרקים הראשיים ובסיכום הכללי של החיבור . בציטוטים שהבאנו מן המקורות , הקפדנו בררך כלל לשמור על הכתיב המדוייק שבו נכתבו הדברים בשעתם ונראה לנו שיש בכך תרומה לאותנטיות של שיחזור רוח התקופה שבה דן ספרנו . אשר לזמן — קיים הבדל משמעותי בין שני הספרים . בעור שהספר הראשון עסק בעיקר ב 70 השנים הראשונות של המאה ה 9 ו — כאשר העיר כולה היתה בין החומות ובמצב סטאטי יחסית — עוסק הספר החרש בעיקר בשנים 914-1860 ו , שבהן צמחה עיר חדשה מחוץ לחומות וקצב התמורות וההתפתחויות בירושלים , ובארץ כולה , היה מהיר ודינאמי . הספר הראשון אף לא יבול היה להיות קשור בהתפתחויות היישוביות היהודיות בארץ ישראל , שכן הציונות המודרנית עדיין לא באה אז לעולם . לעומח זאת קשור הספר שלפנינו ביסודו לזמנן של 'העליה הראשונה' ו'העליה השניה' ולהתרחשויות החשובות שאירעו בתקופה זו . לפיכך מקום חשוב בו לנושא התפתחותה של ירושלים היהודית על רקע התמורות בהתפתחות הישוב היהודי , pro והמאבק בין היישוב הישן ליישוב החרש — על דרכיהם השונות בקידום היישוב . ההבדל בין שני הספרים מבחינת תקופת השחזור , הוא גם הגורם לשוני במקורות שעליהם הם מבוססים . בעוד שלצורך השיחזור הגאוגרפי היסטורי בספר הראשון שימשה בעיקר ספרות הנוסעים העניפה — שכן היא מקור המידע העיקרי להכרת ה'ראליה' הגאוגרפית במחצית הראשונה של המאה ה — 19 הרי שביצירת הספר שלפנינו כבר עמדו לרשותנו מקורות מגוונים בהרבה . נציין במיוחד את העיתונות הירושלמית , שהחלה יוצאת לאור בשנות ה , 60 ולאורך כל התקופה

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help