|
|
Page:364
תולדות בניית המקדש לאחר שכבש כורש את בבל , במסגרת מדיניותו הכללית , העניק רישיון לאנשי יהודה לחזור ולשקם את בית המקדש בירושלים . כורש נטל על עצמו לממן מכספי האוצר הפרסי את מלאכת הבנייה , _ולכן נתן את דעתו למידות הבניין ולדרך בנייתו . במסגרת מדיניותו הכוללת של שיקום המקדשים , החזיר כורש למקדשים השונים את פסלי האלים שנשדדו מהם או שהועברו ממקומם . המקדש _51 כך _קויפמן , האמונה הישראלית , ד , _עמ' 52 . 167-166 חגי א א ; ב א , _כד ; זכריה ב ז ; ד ו-י ; עזרא ה ב . _53 ראה : _אולמסטר ( לעיל , הערה , ( 35 _עמ' 51 ואילך ; _( _161 _! _± _1 _\ _4 _^ _136- _ת _11 _י _5 _€ _> _ט _1 _* _7116 _0 _> _' _1 _, _ז _. _4 _. _^\ _1 _)\ קק 25 ( 1983 ) , , _31 ? _0110 _/ , . / 507 _ח _0 _ק _1 _ז 1 < _1 _11 _מ _0 _ת _1 83-97 הוא מנהיג העם , 'המנהיג המשיחי , הסודי . ' על כן ניתן היה לייחס את הנחת יסודות המקדש לכל אחד מהם והדבר נקבע על ידי נקודת המוצא של המספר . יתרונם של פתרונות אלה הוא בכך שהם מסלקים את הקושי על ידי ביטול הניגוד בין שתי העדויות , ומכאן הגדרתם כ'הרמוניסטיים ; ' חסרונם הוא שאין להם כל סיוע , מלבד עצם הקושי שהם באים לפתור . מלבד השאלה ההיסטוריוגרפית — כיצד ייחס בעל ספר עזרא נחמיה את הנחת היסודות לשני אישים שונים ? — קיים בראש ובראשונה קושי היסטורי : על פי כל אחד מן המקורות העומדים לרשותנו — עזרא נחמיה , חגי וזכריה — זרובבל בן שאלתיאל פעל בימי דריוש , או , ביתר דיוק , בראשית מלכות דריוש ; ואילו לפי התיאור של עזרא _א-ג כהונתו החלה בעלייה בימי כורש ונמשכה עד ימי דריוש , כלומר , לפחות שמונה עשרה שנים . ספק רב אם ניתן להסביר נכונה את האירועים ההיסטוריים בתקופת דריוש , ובעיקר את מקומו של זרובבל בנבואות חגי וזכריה , אם נראה את כהונתו בתקופת דריוש כסופה של פעילות בלתי נפסקת שהחלה בימי כורש . נראה לי כי נוכל להבין כהלכה את נבואת חגי על זרובבל , שבה הוא תולה בו תקוות משיחיות מרחיקות לכת ( חגי ב כ-כג , ( רק אם נניח שהיא כרוכה בעצם הופעתו של זרובבל בזירה ההיסטורית . בהופעתו של נכד יהויכין רואה חגי אות לבאות , פתח למפנה במהלך ההיסטוריה , והוא מנבא בהתרגשות : 'אני מרעיש את השמים ואת הארץ ... ביום ההוא נאם ה' צבאות אקחך זרבבל בן שאלתיאל עבדי , נאם ה , _' ושמתיך כחותם כי בך בחרתי , נאם ה' צבאות' ( חגי ב כא-כג . ( גם מנבואת זכריה משתמע כי הופעת זרובבל היא חידוש , חלק מתשובתו של ה' לזעקה : 'עד מתי ה" ( זכריה א יב . ( לאחר שבעים שנות זעם ייבנה המקדש וזרובבל הוא אשר יבנה אותו . עצם פעולתו של זרובבל היא האישור לנבואת זכריה : 'וידעת כי ה' צבאות שלחני אליכם' ( ד ט . ( מניין תחושת החידוש , המפנה _והמהפך בהיסטוריה העולמית , אם זרובבל איננו אלא מנהיג זקן , שראשית פעולתו בימי כורש , שפעל בימי כורש וכנבוזי , ומאחוריו שמונה עשרה שנות מנהיגות שלא השיגו דבר ? עלינו אפוא לפתור את הקושי בשני שלבים : לנסות לשחזר במידת האפשר את מהלך המאורעות , תוך התחשבות מרבית בחומר המצוי בידינו ובשיקולים המתלווים אל השימוש בו ; ולאחר מכן — לנסות להבין את הרקע לתמונה המצטיירת בספר עזרא נחמיה . לאור השיקולים שהועלו לעיל , נראית לנו תמונת המאורעות ההיסטוריים בדרך שתתואר להלן .
|
|