|
|
Page:359
למימונו . לבסוף כוללת התעודה הוראה מיוחדת להחזרת כלי הזהב והכסף שנלקחו על ידי נבוכדנאצר והובלו לבבל , והעברתם למקדש בירושלים . לא זו בלבד שעל פי הסיפור בעזרא ו מאושרת התעודה על ידי דריוש , ועל בסיסה הוא מרחיב את הזכויות הניתנות ליושבי יהודה ( ו ח ואילך , ( אלא אפילו במהלכו של הסיפור הראשון , דהיינו , בתיאור המאורעות שבפרק א , ניתן אישור דווקא לתעודה זו . ההכרזה עצמה , בא ב-ד , אינה כוללת את כל הפרטים ; בין היתר חסרים בה התאריך וההוראה להחזרת כלי המקדש . שני פרטים אלה נמצאים בסיפור המסגרת : הראשון - בעזרא א א , בדברי ההקדמה של מחבר החטיבה : 'ובשנת אחת לכורש מלך _פרס' וגו ; _' והשני — לאחר ההכרזה ותיאור התגובה הראשונה עליה כאשר מסופר , שהמלך כורש הוציא את כלי בית המקדש ונתנם לששבצר ( א ז ואילך . ( כלומר , ניתן לראות בעליל כיצד התיאור בעזרא א , על שני חלקיו — ההכרזה וסיפור המסגרת — נבנה מתוך התעודה הרשמית שבעזרא ו ג-ה ; ראיית הדברים בדרך הפוכה אינה אפשרית ואין בה כדי להסביר את כל המצוי בעזרא ו ג-ה . יש לחזור ולהדגיש כי הקושי אינו נעוץ בסגנונה של ההכרזה או בלשונה . האפשרות כי דרך ההכרזה בעל פה אמנם היתה קיימת נשארת בעינה , וייתכן כי מי שכתב אותה חיקה בדרך כתיבתו נוסחאות של הכרזות ממלכתיות מסוג זה . ייתכן גם כי קווים נוספים בהכרזה , כגון הנימה הדתית השלטת בה והשימוש במונחים 'יהודיים , ' נובעים גם הם מהצגתה כהכרזה פומבית . הקושי נובע _מתכניה , בראש ובראשונה מאותן שתי הנקודות שבהן היא סוטה מעזרא ו ג-ה . הפניית הרישיון לבניית המקדש אל הגולים יוצאת דופן מבחינות אחדות . ראשית לכול הפנייה מופנית אל הגולים , בלבד , ואין בה _איזכור של היישוב ביהודה ובירושלים , שם אמור המקדש להיבנות . שנית , העלייה מבבל אינה נזכרת ואינה נרמזת בעזרא ו ג-ה , כלומר , התעודה הממלכתית המשמשת אסמכתה ארכיונית לכל העניין מתעלמת ממנה . שלישית , אין אנו מוצאים לה אח בהקשרים היסטוריים אחרים . בכתובותיו מספר כורש כיצד שיקם מקדשים הרוסים והחזיר אליהם את פסלי אלוהיהם השדודים , אך אין רמז לכך שהדבר היה כרוך בשיבה של גולים , ובוודאי שלא היה מותנה בשיבה כזאת . ורביעית , היינו מצפים שתנועה כזאת של שיבה , הנושאת עמה את בשורת הבנייה והגאולה , תקבל ביטוי ראוי בספרות התקופה עצמה , ולא היא . הנביא המנחם מנבא על שיבה נסית ופלאית , אך אינו מזכיר כלל עלייה ריאלית לירושלים . העובדה היחידה הנזכרת בדבריו היא שיבת כלי המקדש : 'סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו , צאו מתוכה הבת נשאי כלי ה" ( ישעיה נב יא . ( גם חגי וזכריה אינם מזכירים זאת כלל . נביאים אלה אינם מזכירים בנבואותיהם מאומה ממה שקדם להם - לא את הכרזת כורש , לא את הנחת היסודות למקדש ולא את תולדות הבנייה עד ימיהם . עובדה זו יכולה להתבאר בממדים הצנועים של פעולות אלה ובאי הצלחתן . אולם , הייתכן כי לא _תתכר עלייה _39 בין החוקרים הסבורים שרק אחת התעודות אותנטית , קיימת הסכמה כללית שזו הארמית ; יוצא מכלל זה _באמן , הסבור שרק התעודה העברית אותנטית . ראה : _\ _16 _ד _£ _. _) _¥ _. _63116 _" _, -ת _110 _) _1 _( _1€0 _) _, 6 _( _11 _ח _6 _^ _א 60-61 _800 _* _5 _0 _/ _£ _1 _? _-0 _0114 _. קק _§ _11 1913 , _1 _> _111 _י ראה בעיקר : ביקרמן , הכרזת כורש . _י אבל ראה לעיל , _עמ' 327 והערה . 5
|
|