|
|
Page:353
פרס . התיאור מורכב כך : בפסוק ח באה הצגה של האיגרת ; בפסוקים ט-טז מובא נוסח האיגרת ; בפסוקים יז-כב מובאת תשובתו התקיפה של ארתחשסתא ובפסוקים כג-כד מתוארת הפעולה להפסקת הבנייה . הקושי הכרונולוגי בולט ביותר : פעולות האיבה של צרי יהודה היו אמורות להתרחש בימי כורש _ודריוש , אך הן מודגמות על ידי מכתבי שטנה מימי אחשורוש וארתחשסתא , שמלכו אחרי _דריוש . יתר על כן , נאמר במפורש שההתכתבות עם ארתחשסתא , אשר מלך בשנים 423-464 לפסה"נ , היא שהביאה באופן ישיר לידי הפסקת עבודת בית המקדש עד השנה השנייה לדריוש _, היא שנת 521 לפסה"נ ! אל הקושי הכרונולוגי מצטרפים קשיים ענייניים . איגרת השטנה ומכתב התשובה של ארתחשסתא אינם מתייחסים כלל אל בניית המקדש אלא אל בניית העיר . באיגרת נאמר : _'קריתא _מרדתא ובאושתא בנין ושוריא שכלילו ואשיא יחיטו' ( את העיר המורדת והרעה הם בונים , את חומותיה משלימים ואת יסודותיה ישימו ; עזרא ד יב , ( ועל כן _'ידיע להוא _למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריא ישתכללון מנרה בלו והלך לא _ינתנוך ( ידוע יהא למלך שאם העיר הזאת תיבנה וחומותיה יושלמו , מנדה בלו והלך לא יתנו ; פסוק יג ;( ולסיום : 'הן קריתא דך תתבנא ושוריא ישתכללון לקבל דנא חלק בעבר נהרא לא איתי לך' ( אם העיר הזאת תיבנה וחומותיה יושלמו , בגלל זאת לא יהיה לך חלק בעבר הנהר ; פסוק טז . ( תשובת המלך עוסקת באותו עניין : _'וקריתא דך לא תתבנא עד מני טעמא _יתשם' ( והעיר הזאת לא תיבנה עד אשר ממני יינתן צו ; פסוק כא . ( לכך מצטרף קושי נוסף . בסיפור על חידוש הבנייה נאמר שקמו זרובבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק והתחילו לבנות את בית האלוהים אשר בירושלים ועמהם נביאי אלוהים המסייעים בידם ( ה ב . ( ההקשר איננו מתייחס כלל לאמירה המפורשת בד _כא : והעיר הזאת לא תיבנה עד אשר ממני יינתן צו . לא נאמר ולא נרמז כי הבונים מפירים צו מפורש להפסקת הבנייה , ומצד אחר לא מסופר כי ניתן צו חדש המבטל את קודמו , כפי שמתחייב מן הניסוח של ד כא . היינו יכולים לטעון כי בלהט השפעת הנביאים מתעלמים אנשי יהודה מצו המלך ופועלים נגדו ביודעין . אך טענה כזאת אינה עשויה לחול על הפקידות הפרסית עצמה , ובראשה פחת עבר הנהר . שכן , מיד לאחר חידוש הבנייה מגיעים לירושלים תתני פחת עבר הנהר ופמלייתו , וכדרכם של פקידי הרשות , הם שואלים את אנשי יהודה מיד : 'מן שם לכם טעם ביתא דנא _לבנא' ( מי נתן לכם צו לבנות את הבית הזה ; ה ג . ( המספר ממשיך מיד ואומר 'ועין אלהים הות על שבי _יהודיא ולא בטלו המו עד טעמא לדריוש יהך וארץ יתיבון _* בתחילת האיגרת יש קשיים אחדים . הצגת האיגרת באה בפסוק ח , אך פסוקים ט-י מציגים את הכותבים שנית וביתר הרחבה . פסוק י מסתיים במילת הפתיחה 'ובענת , ' אך לאחריה , בפסוק יא , באים שוב דברי הקדמה , המסתיימים אף הם במילה זו , _'וכענת . ' מכאן ואילך נמשך נוסח האיגרת ברציפות . בפסוקים ט-י ניכרת אפוא מעין כפילות , ונוסח הדברים בהיר הרבה יותר במעבר ישיר מפסוק ח לפסוק יא . מצד אחר — הפרטים המצויים בפסוקים ט-י נראים אותנטיים והגדרתם כתוספת יש בה מידה של שרירות ( כך _051110 _? 1 ( _171 ( 1 _}{ _1 _$ _1011001 ק _1 _ח _16 _^ _, _1 _} 1€ _00 _ץנ _^ _0 . _0 . _110 _} _1 _[ _52 _. _4 _^ _, 2 ] _, _0165860 _ה _£ _} _16 _א _\^ _01146 0 / _£ _1 _? _0- 6-7 _. קק , 1896 , ובעקבותיו _רורולף , עזרא ונחמיה , _עמ' , 42 ואחרים . ( ייתכן אפוא , שחלו שיבושים מסוימים בפתיחת הדברים ונתערבו בהם דברי הפתיחה של המחבר עם דברי הפתיחה של האיגרת . מ' _זר כבוד , ספרי עזרא ונחמיה , ירושלים תש"ט , _עמ' , 48 טוען שהמחבר קיצר את הנוסח המקורי 'והשאיר רק אותם החלקים שנראו בעיניו _כעיקר . ' וראה גם : ויליאמסון , _עזרא נחמיה , _עמ' . 62-61
|
|