|
|
Page:347
המצויים במקרא משתלבים בה ויוצרים את הבסיס הכרונולוגי לתיאור התקופה . ציוני היסוד המצויים במקרא והניתנים לקביעה במידה רבה של ודאות הם שלושה : הכרזת כורש , שניתנה 'בשנת אחת' למלכותו ( עזרא א א ; ו ג , ( היא 539 לפסה"נ ; שנת חידוש הבנייה , היא 'שנת שתים לדריוש' ( חגי א א ואילך ; עזרא ד כד ואילך , ( היא 521 לפסה"נ , ותאריך סיום הבנייה וחנוכת הבניין , הוא 'יום תלתה לירח אדר די היא שנת שת למלכות _דריוש מלכא' ( עזרא ו טו , ( דהיינו ג' באדר של _517 לפסה"נ . יתר פרטי המערכת הכרונולוגית נקבעים מתוך יחסם לנקודות אלו ואנו נדון בהם לפי הצורך בהמשך . המקורות העומדים לרשותנו לתיאור התקופה הם כמעט כולם מקראיים . עדויות חוץ מקראיות , ובעיקר כתובות אחדות של מלכי פרס , מסייעות להבנת הרקע ההיסטורי הכללי , אולם אין בהן נתונים על הנעשה ביהודה ובארץ ישראל בכלל . העדויות האפיגראפיות והארכיאולוגיות הן עדיין מצומצמות בהיקפן , ועיקר תרומתן בהתלוותן לאישור או לערעור העדות המקראית . משום כך יש חשיבות יתר להבנתם ולהערכתם של המקורות המקראיים . נקדים אפוא דברים אחדים על טיב המקורות העיקריים ועל הבעיות הכרוכות בשימוש בהם . המקורות המקראיים לענייננו הם מארבעה סוגים : תעודות , תיאורים היסטוריים , דברי נביאים ודברי שירה ומזמור . החיבור הארוך והמפורט ביותר הוא עזרא א-ו , שהוא חטיבה לעצמה בספר _עזרא נחמיה המוקדשת כולה לתיאור בניית המקדש . החטיבה מתחילה בהכרזת כורש ומסתיימת בחנוכת המקדש ובחגיגת הפסח שבעקבותיה . בצורתה הסופית מהווה החטיבה רצף ענייני אחד , אך החומר הכלול בה ניתן לסיווג לשני סוגים : תעודות — רשימות , מכתבים וכדומה ; ותיאור היסטורי , היוצר את הרצף ובתוכו משולבות התעודות . הן החומר הסיפורי והן התעודות מצויים בשתי לשונות , עברית וארמית . החומר העברי פותח את החטיבה ומסיים אותה ( עזרא א א-ד ז ; ו יט-כב ;( ואילו החומר הארמי מצוי במרוכז באמצע ( שם , ד ח-ו יח . ( בגלל ריכוזו של החומר הארמי נוטים חוקרים אחדים לראות בו מקור בפני עצמו , שהיה קיים כמקור עצמאי לפני ששולב בתוך סיפורנו . אולם , ראה : _506 _) _' _- , _מ _615161 _נ 1 _> 1 _טס 81 _\ _13 _\ _. _ז _^ _6 _ ו _0 _\ _' _1- /? _., 4 . _? _3 _ץ _? 10 / 110 / 1 _011101 _x _010 _^ 626 _80-75 _60 _, _. 10 _1 _\ _. קק _06 _81 1956 _, _מ _; _36 ח' תדמור , ' הכרונולוגיה של תקופת שיבת ציון , ' א '' מ , ד , טורים 1 _£ _11 _§ 6 ( 16 ; 310-303 _מ _מ _£ י , ת _13 _זד 19-28 _£ __! . _810 _^ _61 _. קק , 1 ( 8 , 88 ( 1981 ) , י _16 _ג _11 _ת _60 _י . _1 הפרטים הכרונולוגיים בפרק זה מיוסדים על ר '' נ פריי , ' פרס , ' א '' מ , ו , טור ; 596 ביקרמן , שם ; וכן _: א' שטרן _וח' תדמור , 'שלטון פרס 332-538 ) לפני הספירה _/( י' אפעל ( עורך , ( ההיסטוריה של _ארץ ישראל , ב , ירושלים תשמ '' ד , _עמ' 227 ואילך . ראה למשל : _* _1116 _£ 13 0 / _1116 _, _מ _§ _16 _מ _1 _^ _6 _י _6 _$ _& _. 1 . _\ _1 . _\ _111161 0 . _\\ _ץ , _. 1 . 11 . _113 י 6 _ז 1 ק 1 _מ _£ _מ ? _61513 _מ _< 10 _מ 1 _, 0 , _ץן ( _6 _< 18 . ) , _1510€1116 0 _/ 1 _( 1 . _1116160 _/ 1 _//; _5 _/ _07 489-583 _. קק , 1977 , ושם ביבליוגרפיה , וכן קוכמן , יהוד מדינתא ; א' רפפורט _, 'מטבעות יהודה מסוף התקופה הפרסית ומראשית התקופה ההליניסטית _, ' א' אופנהיימר , א' רפפורט _ומ' שטרן ( עורכים , ( פרקים בתולדות ירושלים בימי בית שני : ספר זכרון לא' שליט , ירושלים תשמ '' א , _עמ' . 21-7 כך , למשל : _רודולף , עזרא ונחמיה , _עמ' 40 _, _xx _^^^ ואילך . לדעת קויפמן מיוסדת כל החטיבה בעזרא א-ו על 'ספור ארמי' שהוא מכנה בשם 'ספור זרובבל הארמי , ' שמחבר _עזרא נחמיה 'את קצתו תרגם ואת קצתו הביא בלשונו הלועזית' ( קויפמן , האמונה הישראלית , ד , _עמ' ( 515-514 , 160 ואין אנו מקבלים את דעתו . דיון מפורט בעניין זה ראה במאמר הנזכר בהערה , 12 להלן .
|
|