|
|
Page:339
נוספות שיפצו את החומה עד ל'מגדל התנורים , ' שעמד מעט מצפון ל'שער הגיא . ' באזור זה , בסמוך לחומה , עמד ביתו של ידיה בן חרומף . את הקטע שבין 'מגדל התנורים' _ל'שער הגיא' שיפצה קבוצת בונים אחת . באזור שמדרום ל'שער הגיא' עדיין עמדה על תלה החומה מימי בית ראשון . זהו האזור שאותו בחן נחמיה בתחילת סיורו הלילי , ושעליו אמר : _'ואהי שבר בחומת ירושלם אשר הם פרוצים . ' אזור זה שופץ על ידי קבוצה אחת , אשר בנתה את 'שער הגיא' ושיפצה אלף אמה ( כ 500 מטר (! מחומת ירושלים , שכן באזור זה נותרה החומה מימי בית ראשון עומדת ברובה . בחלק הדרומי של ירושלים לא המשיכו לבנות את החומה על גבי המדרון של עיר דויד , אלא החומה ירדה לגיא והקיפה את 'ברכת השילוח , ' שנקראה ככל הנראה גם 'ברכת המלך . ' בסמוך לברכה נבנו שני שערים . שער אחד , שכיוונו לנחל _קדרון , נקרא 'שער האשפות , ' והשער שפנה לעבר עין _רוגל נקרא ' שער העין . ' אף באזור השערים נותרה החומה , פחות או יותר שלמה ולאנשיו של נחמיה לא נותר אלא לשפץ את השערים . _מצפוךמזרח ל'ברכת המלך' נאלץ נחמיה להורות לאנשיו שלא לבנות את החומה בתוואי החומה של ימי בית ראשון , אלא להסיטה מערבה . באיזור זה התמוטטו הבתים שנבנו בתקופת המלוכה על המדרון המזרחי והרסו את החומה מתקופת בית ראשון . בימי נחמיה היה מכוסה כל האזור מפולות , ולכן נאלץ נחמיה לבנות את חומתו ממערב לתוואי החומה מתקופת בית ראשון , במרומי הגבעה . כך הוקטן היקפה של ירושלים בימיו . מכיוון שתוואי זה היה חדש , שונה מתוואי החומה בתקופת בית ראשון , עסקו קבוצות רבות יחסית בבנייתו . חומת ירושלים המערבית בין 'החומה הרחבה' ל'שער האשפות' קרובה באורכה למרחק שבין _'שער האשפות' ל'עופל , ' אך בעוד שהקטע הזה של החומה המערבית נבנה בידי שש קבוצות בונים , הקטע המקביל של החומה המזרחית נבנה בידי חמש עשרה קבוצות בונים . מציון הקטעים שבנו קבוצות הבונים אשר הופקדו על החומה המזרחית ניתן ללמוד על גרם _49 אץ בידינו פרטים נוספים על 'מגדל התנורים . ' מ' _אבי יונה הציע לקשרו עם 'חוץ האופים' הנזכר בירמיה לז כא _, ראה : _אבי יונה , הטופוגרפיה , _עמ' . 162 על _'שער הגיא , ' ראה לעיל , הערה _50 . 30 ראה לעיל , _עמ' . 230-227 _51 _'שער האשפות' ו'שער העין' נזכרים רק בספר נחמיה . אחד משערים אלה עמד , ככל הנראה , באותה נקודה שבה היה _'שער בין החמתים' בתקופת בית ראשון . 52 בחפירותיו של י' שילה לא נתגלו כמעט שרידים מהתקופה הפרסית , שכן רוב השטחים שחפרה משלחתו היו בין החומה הישראלית הנמוכה לחומת נחמיה הגבוהה . שכבה 9 בחפירותיו היא מהתקופה הפרסית , אך ממצאים משכבה זו נמצאו או בשפכים שנשפכו למורד נחל קדרון או בשכבות מילוי . כך , למשל , בשטח _1 _ס נמצאו ממצאים מהתקופה הפרסית בשפך במדרון שמקורו בפסולת מחצבה . אף בשטחים 2 _ס _ו _0 נתגלה שפך זה , אלא שבאזורים אלה נבנו במהלך שפיכת הפסולת קירות תמך המיוחסים לתקופה הפרסית ( בשטח 1 _ס קיר 804 _וב _£ 1 קיר . ( 237 גם בשטח _, 0 אשר אף הוא היה מחוץ לעיר בימי נחמיה , נתגלו ממצאים מהתקופה הפרסית רק בשכבת מילוי . בשכבה זו נתגלו לא מעט ידיות עם טביעת 'יהד' ו'פחוא' ( _ראה : שילה , קדם , , 19 _עמ' ז , ח , יב _, טז . ( על כלי אבן מהתקופה הפרסית שנתגלו בשכבת מילוי זו , ראה : _1- _ת _1116 _013 _/ _£ _. _\ _886 י _3 _£ _311 _)' 1 . _14 . _0311111 , _מ _18110 _3 ת 13 _§ _68 _0 _£ _1110 ? _6181311 / _146116 _כ _61 _1 _ת , _. 4 . _06 _01001 _* _0 . 1 . _>\ י 0 _( _15 _ת ? _6 _ת _3 _ת _14 _£ _01 _ע 0 / _00 _ץ _^^^ _07 _^ _5 0 / _1116 _0 _> _ע 1 1992 , ( _0 _< _18 . ) , _£ _x _^^ _ז _183161 _ח _0 _ז _. 1978-1985 , 3 _(() _6 _< 16 _* , _130 ) , 190-243 _. קק
|
|