|
|
Page:245
מספר המערות הידוע לנו הוא קטן ביותר ביחס לאוכלוסייתה של ירושלים בארבע מאות שנות שלטונה של מלכות בית דויד בירושלים , אך הוא משמעותי ביותר לעומת מיעוט המידע שהיה בידינו קודם לאיחוד העיר . ניתן להניח , מן הסתם , שעיקר אוכלוסייתה של העיר נקבר בקברי הטמנה פשוטים שנכרו בקרקע ולא הותירו אחריהם כל שריד וזכר . קברי המלכים והמצבות המפוארות של בני המעמדות החברתיים העליונים שהיו חשופים , נהרסו כנראה במתכוון בידי שליטים זרים מאוחרים , ואילו קברים רבים אחרים טרם נתגלו . בכלל כ 130 מערות הקברים הידועות לנו חצובים כ 190 חדרי קבורה . רוב המערות נתרוקנו מתוכנן המקורי ושימשו לקבורה _חחרת , ואף עברו תמורות שבעקבותיהן הן שימשו למגורים , לאחסנה , למקלט לרועים ולנוודים , לבורות מים ולמקומות התבודדות ותפילה לנזירים . לפי הערכה , המבוססת על מחקרו של ברושי , היו בירושלים של ימי יאשיהו , במאה הד לפסה"נ , כ 20 , 000 תושבים ; ואף אם נניח כי בשלבים קדומים יותר של התקופה הייתה אוכלוסיית העיר מצומצמת יותר , הרי _בשישה עשר הדורות של מלכות בית דויד ( דור הוא כ 25 שנה ) מתו בירושלים למעלה מ 200 , 000 איש . רוב מערות הקברים הידועות היו קברים משפחתיים , שנועדו לקבורת דורות אחדים של בני אותה משפחה , ורק מיעוטן _18 ) מערות בכפר השילוח ועוד מערה אחת מדרום לשער יפו ) היו קברי יחיד או מערות שנועדו לזוג נקברים . אם נניח , לפי ממצא השלדים באחת ממערות הקברים שליד ברכת הסולטאן , שבכל חדר נקברו בממוצע _כ 20 איש , הרי מערות הקברים הידועות לנו מייצגות כשני אחתים בלבד מכלל אוכלוסיית המתים של ירושלים בימי הבית הראשון . כלומר אנו מכירים רק חלק מזערי של כמות הקברים שהיו בירושלים ערב כיבושה בידי הבבלים בשנת 587 / 586 לפסה"נ . כמו כן ניתן להניח שבירושלים , כעיר הבירה של יהודה , חיו בעת ובעונה אחת למעלה ממאה רמי מעלה ונושאי תפקידים בכירים : מלכים , בני משפחת המלוכה , שרים ופקידים בכירים , אצילים וראשי בעלי האחוזות , ראשי הכהונה , המנהיגות הרוחנית וחשובי הנביאים . כלומר במשך תקופת הבית הראשון נקברו בירושלים למעלה מאלפיים נכבדים ונושאי תפקידים רשמיים . לפיכך גם אם נניח שרוב תושבי העיר נקברו בקברים פשוטים שלא נותר מהם שריד , וכי כל הקברים הידועים הם של משפחות הנכבדים והאצולה בלבד , הרי אלה יהיו לא יותר מ 6 . 5 אחוזים מקבריהם של המיוחסים ורמי המעלה שחיו בעיר . מיעוטם היחסי של הקברים מימי הבית הראשון בירושלים בולט מאוד בהשוואה למידע על ימי מלכות בית חשמונאי ובית הורדוס , שנמשכו כ 230 שנה בלבד אך הותירו לנו למעלה מ 900 מערות קבורה סביב ירושלים . כבר בשנות השלושים קבעו דלמן , גאלינג וחוקרים אחרים שקיים יחס הדדי בין אתרי הקבורה _למן הטופוגרפיה של העיר עצמה . כלומר ניתן ללמוד מתפרוסת מערות הקברים את תחומי ההשתרעות של העיר . הקבורה בימי הבית הראשון , כפי שאנו למדים בכל הערים הישראליות , הייתה _45 מ ' ברושי , 'מניין תושביה של ירושלים הקדומה , ' בין חרמון לסיני , _עמ' _¥ _1511 _8 _^ _16131 _46 . 71-67 _ץ _, _16 _י _£ _¥ _. _# _3 _* _, _§ _ _81 _> _111 _מ 8 . _^ _16 _§ _8 0 / _מ _{ _101 _x _1 1116 ? _6110 ( 1 _0 _/ 1116 _^ _1 $ _מ _131 ו _£ 61 30-34 _. קק _1 _£ _^ _117 ( 1985 ) , _, _ _. _111 _( _162 _47 ע' קלונר , 'קברים וקבורה בירושלים בימי בית שני , _' חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית , ירושלים _, 1980 _עמ' . _260-259
|
|