sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:222

מ . ' אך ספק רב אם ניתן לזהות בוודאות שרידי חציבות אלה , ועל אחת כמה וכמה לקבוע את תאריכן , ואין לדעת אם הייתה במקום זה ברכה בימי בית ראשון . מברכת השילוח יוצאת תעלה למים העודפים ' ) תעלה ' 1 ¥ על פי _מינוחו של ונסאן , ( הנמשכת לאורך הפינה הדרומית מערבית של עיר דויד ומתחברת לתעלה 11 בקטע התת קרקעי שלה , תוך העמקתה והיפוך כיוון זרימת המים בה . קטע זה נחקר על ידי וייל , _אוסישקץ ושילה . וייל טען כי תעלה 11 הועמקה בסגנון חציבה דומה לזה של נקבת חזקיהו ; שילה הראה כי תעלה 11 הועמקה _ב 3 . 3 מ . _' המים העודפים מברכת השילוח זרמו בתוואי תעלה 11 עד לאזור 'מדרגות עיר דויד' _5 ) בתוכניות וייל , ( ושם פנו מזרחה ויצאו לקדרון . כך חזרו המים העודפים של הנקבה _לקדרון במרחק מספר מאות מטרים מדרום למעיין המקורי . בקטע שבין ברכת השילוח עד לנקודת החיבור עם תעלה , 11 תעלה _1 _¥ נראית היום כתעלה פתוחה . אולם צדה הצפוני , הפונה אל צוק הסלע שבקצה הדרומי של עיר דויד , נראה חצוב בסלע כאילו הייתה כאן בעבר מנהרה שהדופן הדרומית שלה התמוטטה . ד' אוסישקין הציע כי תעלה / ¥ לא הייתה אלא חלק מנקבת חזקיהו המקורית , וכי תפקידה של הנקבה היה להוביל את מי הגיחון לברכה שהוקמה בעמק הקדרון ממזרח לגבעת עיר דויד , היא ברכת השילוח הנזכרת במקורות מתקופת בית שני . לדעתו , בתקופת בית ראשון לא הייתה כל ברכה במקומה של ברכת השילוח הנוכחית , והוא שולל אף את האפשרות שהנקבה הזינה את ברכת אל חמרה ( שהרי תפקיד זה כבר מילאה קודם לכן תעלה . ( 11 לדעת אוסישקין , אורכה של הנקבה הנזכר בכתובת הנקבה 1 , 200 אמה מתייחס למרחק של 643 מ' הנמדד ממעיין הגיחון ועד לקצה תעלה _. _/ _¥ חישוב כזה מצביע על שימוש באמה המלכותית הארוכה של 52 ס"מ . ברם , הצעתו של אוסישקין איננה מתקבלת על הדעת , מכיוון שהיא שוללת כל היגיון מעצם חציבתה של הנקבה . הברכה שבקצה הנקבה , על פי הצעתו של אוסישקין , הייתה 300 _מ' מדרום לגיהוץ במורד נחל קדרון ; לברכה כזאת ניתן היה להזרים מים על ידי כוח הכובד בתעלה פשוטה , ותעלה 11 יכלה למלא תפקיד זה כבר לפני ימי חזקיהו . אמנם ' ברכת השילוח' הנמצאת בקצה הנקבה מאז התקופה הרומית ביזאנטית לא הייתה קיימת בימי בית ראשון , ואין לדעת מה היה במקום זה בתקופת בית ראשון . לדעתי , ראוי לשקול את האפשרות כי במקומה של ברכת השילוח הנוכחית היה פתח בנקבה , שאיפשר לתושבי העיר לגשת למקור מים זורמים , מעין מעיין של ממש ( ואכן , כך ראה אותה יוסף בן מתתיהו ) בתוך תחום העיר המוקפת חומה . אין יסוד לטענתו של אוסישקין כי למקור מים כזה לא _61 על כך הצביעו קניון , חפירה בירושלים , _עמ' , 159 ואוסישקין , מפעלי המים , _עמ' . 14 _62 אוסישקין , מפעלי המים , _עמ' 1 _; $ _81811- ; 21-1 _. ס _§ _111 _0 _£ _1116 _81103111 _מ _31 _1 _^ _6 ת _7116 011 _§ 1 י 1 _( _111 , 82-95 _. קק _, 8 ( 1976 ) , _זה _0 _י _^ _£ _\ , י _01 _מ 1 _ז ; 711 _וראה על כך : _ע' מזר , 'האם נחצבה נקבת חזקיהו לשוא , ' ? קתדרה , ( 1995 ) 78 , _עמ' , 188-187 ותגובת אוסישקין שם , _עמ' . 190-188 נימוק נוסף נגד התיאוריה של אוסישקין העלה לאחרונה ר' רייך ( בע '' פ . ( לטענתו בעור נקבת חזקיהו שומרת על גובהה כמעט ללא שינוי , הרי 'תעלת העודפים' _/ _1 מאבדת גובה במהירות תוך כדי ירידתה לכיוון נחל קדרון . המאמץ שעשו חוצבי נקבת חזקיהו לא לאבד גובה עד למקום הפתח הנוכחי של הנקבה מעיד כי פתח זה הוא פתח מקורי . בין נקבת חזקיהו לבין תעלה _/ _1 קיים איפוא הבדל מהותי גם מבחינה טכנולוגית ופונקציונאלית ( _תודתי _לד' _רייך על הערה זו . ( ראה גם לעיל , _עמ' . 121

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help