sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:206

מספר בעיות מתעוררות בקשר לתוכניתו של פיר _וורן . שאלה מרכזית היא : מדוע נחצבה מנהרה ד בצורת זווית , המאריכה את התוואי שלה במידה ניכרת ? הרי ניתן היה לחצוב את המעבר מהכניסה א _לפיר ה בקו ישר , וכך לחסוך פיתול מיותר . ונמאן שיער כי הפיתול נבע מהרצון לשמור על שיפוע מתון רוב הדרך . אכן , שיפוע המנהרה מתון והיא נוחה לתנועה ( יש בה ירידה של 4 מ' על פני מרחק של 18 מ . ( ' לדעתו כל הקטע התת קרקעי שבין נקודות א ה נחצב על ידי שתי קבוצות עובדים שעבדו זו מול זו : קבוצה אחת התחילה בעבודתה מהכניסה א לכיוון צפון מזרח , וקבוצה שנייה עבדה מהמערה הטבעית ו לכיוון _צפון מערב . ייתכן שהחציבה המלבנית , הפונה ממערה ו בכיוון ישר מערבה , היא ניסיון לחצוב מנהרה בקו ישר , תוכנית שניטשה לאחר שהוברר שיידרש שיפוע חריף מדי למנהרה כזאת . הקבוצה שחצבה ממערה ו עבדה לכיוון צפון מערב עד שנתקלה בקבוצה שבאה מצד מערב . הקטע ד מגיע בחלקו המזרחי לגובה 6 מ ; _' מזה , שני המטרים העליונים חצובים בשכבת _המלכה , וארבעת המטרים התחתונים חצובים בשכבת המיזי אחמר . ונסאן טען שהמנהרה המקורית הייתה אופקית ונחצבה בשכבת המלכה בלבד , ואילו בשלב שני העמיקו את מנהרה ד ב 4 מ' נוספים ועל ידי כך השיגו את השיפוע הדרוש כדי להגיע לראש הפיר ה . על פי גיל מנהרות ג ו ד חצובות שתיהן בסלע המלכה הנוח _לחציבה , אך מנהרה ד הועמקה וקרקעיתה נמצאת בשכבת המיזי אחמר . לדעתו , מנהרות אלו אינן אלא הרחבה ועיבוד של מחילות קרסטיות , דומות באופיין לאלו שיצרו את מערה ו . המחילות היו לדעתו מוכרות לתושבי העיר , הואיל וניתן היה לחדור אליהן דרך מערה ו . התוואי המפותל של מנהרות ג ו ד נגרם לדעתו על ידי הנתון הטבעי של צורת המחילה הטבעית ולא עקב הרצון לשמור על שיפוע מתון , כפי שסבר האב ונסאן . רייך ושוקרון מתנגדים לטענה זו של גיל וסבורים כי המנהרה האלכסונית בפיר וורן ( ד באיור ( 3 היא בעיקרה מעשה אדם ואינה תוצאה של פעילות קרסטית . כמו ונסאן , גם הם טוענים כי החלק העליון של המנהרה קדום לתחתון , אלא שהם קובעים פער זמן של כאלף שנה בין שני החלקים , החלק הגבוה בתקופת הברונזה התיכונה והחלק הנמוך בתקופת הברזל . בהיעדר נתונים אובייקטיביים לקביעת תאריך חציבתו של פיר וורן , יש להסתמך על שיקול דעת המבוסס על יחסו לקו חומות העיר , על היחס בינו למפעלי מים אחרים הקשורים למעיין הגיחון , ועל ההקבלות בינו למפעלי מים אחרים בארץ . נתונים חשובים לגבי תפקידו ומיקומו של המפעל ביחס לחומות העיר התבררו בחפירותיהם של קניון ושילה , משנתגלה קו הביצורים במדרון עיר דויד . קניון מצאה קו חומה ופינת מגדל מתקופת הברונזה התיכונה על המדרון המזרחי , מעל תוואי מנהרה ד של פיר וורן וממזרח לפתחו המערבי . מעל לחומה זו ומעט ממערב לה התגלה קו חומה נוסף שתוארך לתקופת הברזל ב . בפיר וורן יש היגיון רק כאשר קו חומת העיר היה בתוואי זה שעל המדרון . קניון טענה כי החומה מתקופת הברונזה התיכונה המשיכה בשימוש רצוף במשך כל פרק הזמן שעד לתקופת המלוכה , ורק במרוצת תקופת המלוכה הוחלפה בחומה שנבנתה ממש מעליה . על פי פירוש זה , מבחינת תוואי החומה , פיר וורן יכול היה להיחצב בכל תקופה שהיא בין תקופת הברונזה התיכונה לימי חזקיהו . אולם הנתונים הארכיאולוגיים ביחס לחומה שגילתה קניון אינם חד _22 רייך ושוקרון , לעיל הערה . 19 _" קניון , חפירה בירושלים , _עמ' . 91-81

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help