|
|
Page:184
הולך תמים ופעל צדק לא _רגל על לשנו וחרפה לא נשא על קרבו נבזה בעיניו נמאס נשבע להרע ולא ימר ושחד על נקי לא לקח עשה אלה לא ימוט לעולם ( פסוקים ב-ה . ( _ודבר אמת בלבבו לא עשה לרעהו רעה ואת יראי ה' יכבד כספו לא נתן בנשך במקביל שואל בעל מזמור כד : 'מי יעלה בהר הי ומי יקום במקום קדשו ' ? ( פסוק ג ) והוא עונה : _'נקי כפים ובר לבב , אשר לא נשא לשוא נפשו , ולא נשבע למרמה ; ישא ברכה מאת _ה' וצדקה מאלהי ישעו ( פסוקים ד-ה . ( יתרה מזו ממזמור עג עולה כי לחוויה _הציבורית העדתית של קרבת אלוהים השלכות קיומיות , ממדרגה ראשונה . בעל המזמור שואל את השאלה הישנה נושנה של צידוק הדין , שכן חרב עליו עולמו , בראותו כי הרשעים מצליחים והצדיקים נרמסים ברגל גאווה ' : שתו בשמים פיהם , ולשונם תהלך בארץ ... ואמרו איכה ידע אל , ויש דעה בעליון' ( פסוקים ט , יא . ( אולם לפתע חל מפנה בנפשו , כאמור : 'עד אבוא אל מקדשי אל , אבינה לאחריתם' ( פסוק יז . ( אמנם פסוק זה שנוי במחלוקת בין פרשנים וחוקרים : _רד"ק וראב"ע סבורים שמרומזת כאן השאילה באורים ותומים ; אולם אין לכך כל רמז בכתוב . לפי בובר , הצירוף 'מקדשי אל' הוא מטאפורה המוסבת על סודות אלוהים . גם פירוש זה הוא שרירותי . לפי פשוטו של כתוב הוא בא אל בית המקדש והשתתף בתפילת הציבור ; אז הבין ' לאחריתם' של הרשעים , ומפסוק יח ואילך מתוארת מפלתם המהירה והבלתי צפויה . אך אין זו אלא מחצית האמת , שכן תשובה זו בלבד על מפלתם הפתאומית של הרשעים אין בה כל חידוש לעומת התלבטויותיו של בעל ספר איוב . ברם , אם קוראים פסוקים אלה ( פסוקים יח-כב ) כרקע לסיום השיר ( פסוקים כג-כח , ( מסתבר שנקודת הכובד של תשובתו איננה אינטלקטואלית , אלא הוא נסוג לתחום החווייתי : תוך כדי השתתפותו בתפילת העדה ( המתוארת במפורט בתהלים מב-מב ) הוא חש לראשונה בחייו את טעמה של קרבת אלוהים , וחוויה רגעית זו אף הפכה לתחושה המלווה אותו בכל דרכיו , כנאמר : 'ואני תמיד עמך , אחזת ביד ימיני ... ואני קרבת אלהים לי טוב , שתי באדוני _ה' מחסי , לספר כל מלאכותיך' ( פסוקים _כג , כח . ( אכן , שאלת צידוק הדין לא נפתרה , אך היא מאבדת מחומרתה משחש המשורר את הטעם האמיתי של החיים , היינו את קרבתו האינטימית ואת הדרכתו התמידית של אלוהים : הצלחת הרשעים נטולת חשיבות ומשמעות לעומת החיים האמיתיים שהיה לו חלק בהם . כעת הוא צועד בביטחון מוחלט בדרכי החיים , שכן אלוהים עמו . והעיקר , החוויה הפולחנית הליטורגית של קרבת אלוהים , שהייתה אצלו לתחושת חיים , הפכה אצלו לשליחות _. _קק 1960 , _מ _611 _^ _110 _} _16 _א _1 _, _1 , _ז _16 _זז _16 501 , 1 11 . 1 . _10-3115 , _? _801 צורת הרבים 'מקדשי אל ' מרמזת על ריבוי הבניינים שבבית המקדש , בדומה לנאמר בירמיהו ז : 7 'היכל ה , ' היכל ה , ' היכל ה ' המה . ' _15 מ ' בובר , 'הצדק והעוול על פי צרור מזמורי תהלים , ' דרכו של מקרא , ירושלים תשנ"ד , _עמ' _211 ? 5 . . 162-139 _ת _§ _6 _ת _£ _1 _\\ _' _! _1 _£ _11 _י , _מ _1 _} _1 _£ . _\ _¥ _111-111 _\^ 51 _ז _61 _31 . ( _6 ( 15 . ) , _¥ _6 _^ _0 _^ _מ _§ _3116 _מ _1 _ג , _\\ _' . 831 י 532-549 ; 73 _. קק 1950 , _ת _£ _6 _מ _1 _) _1 _ט _/ 1 . _8611110161 , _1
|
|