|
|
Page:160
מעל לרצפת ההיכל , ונכנסו אליו בסולם . ואטצינגר העלה הצעת פשרה , והיא שהדביר הוגבה חמש אמות ( כ 2 . 5 מ ( ' מעל לרצפת ההיכל , ומעליו הייתה קיימת כעין עליית גג של חמש אמות . פתרון נוסף , שהוצע על ידי דה וו , מתבסס על הנוסח של תרגום השבעים , המציע עשרים וחמש אמה לגובה כל הבית . באופן כזה נדרשת הגבהה של חמש אמות ללא עלייה . כל הפתרונות הללו מחייבים שחזור של עליית גג , הגבהה של רצפת הדביר או הנמכה של תקרת המקדש . לכל ההצעות הללו אין רמז בתיאור תוכנית המקדש והם בגדר ניסיונות פרשניים בלבד . 21 פתרון משביע רצון הציע בשנת 1963 בוסינק . לדעתו , הדביר לא היה יחידה קונסטרוקטיבית נפרדת במקדש , כפי שסברו קודמיו , אלא קוביית עץ שהוקמה בתוך חלקו האחורי של 'הבית . ' בעוד שגובה הבית היה שלושים אמה , הרי שהדביר הבנוי מעץ היה במידות חיצוניות של עשרים אמה . ממילא נותר חלל מעל לדביר , שהיה המשך חללו העליון של המקדש . המפליא הוא שהסברו של בוסינק מבוסס על התיאור המקראי כפשוטו : הדביר אינו מופיע בתיאור עבודות הבנייה אלא רק בתיאור עבודות העץ בתוך 'הבית . ' על _'הבית' נאמר כי צופה בארזים , אבל הדביר נבנה בצלעות ארזים ! יתרה מכך , בתיאור הדביר חוזרת ומודגשת העובדה שהוא הוקם בתוך _'הבית , ' לאחר שהיה קיים ועומד : _'ויבן את עשרים אמה מירכותי ( קרי : מירכתי ) הבית בצלעות ארזים ... _ויבן לו מבית , לדביר , לקדש הקדשים' ( מלכים א , ו טז ;( ושוב : 'ודביר בתוך הבית מפנימה הכין , לתתן שם את ארון בתת ה" ( שם ו יט . ( פתרון זה לא זו בלבד שהוא מבטל את הקושי בדבר גובה הבניין ; הוא עונה גם על בעיה נוספת הקשורה בקיר שבין ההיכל לדביר , שגם באשר לעוביו נחלקו החוקרים . המידות המפורטות לא הותירו למעשה מקום לקיר כזה , מכיוון שאורך _'הבית' שישים אמה , ומידה זו מכילה את אורך הדביר ( עשרים אמה ) ואת אורך ההיכל ( ארבעים אמה . ( ואמנם , גם כאן נאלצו החוקרים לנקוט פירושים דחוקים על אודות עובי הקיר וטיבו . אולם , כאשר הדביר מפורש כתיבת עץ שאורכה עשרים אמה , הרי ברור שדופן התיבה נכלל במידה זו , ונותרו ארבעים אמה להיכל : 'וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל , לפני' ( שם ו יז . ( האולם השם 'אולם' מופיע במקרא בכמה צורות : אלם , אולם , אילם ; הוצע לקשרו עם המילה _611211111 באכדית , שפירושו 'הצד הקדמי , חזית . _' משמעות זו הולמת את מקומו של האולם בחזית המקדש . תפקיד האולם היה לשמש כחדר כניסה ולצמצם את מידת החשיפה של פתח המקדש . מידות האולם הן עשרים אמה ( כרוחב הבית ) על עשר אמות ( שם ו ג ; דברי הימים ב , ג ד . ( הציון של שתים עשרה _16 < _16 _21 _קנמ _65 _6 _\ _1 _76 _מ _81 _ת _^ _$ _0 _י _^ _, _מ _. _7 _^ _. _\ _. _81181 קק , _£ _x _0116 / 116 _/ . _!** , 17 ( 1963 ) , י _מ _10 _ת _8310 165-192 _ט ראה לעיל , _עמ' . 144 _ט 101 _. ק _. _0 _* _0 _, \\ , אבל ראה לעיל , _עמ' . 141 18 _ש ' ייבין , 'מקדש שלמה _/ ירושלים לדורותיה , _עמ' . 15 _19 -ק _€ . _^ _312111 _§ _61 _, 1 ) _67111 _X _10161 ? _0105111105 , 1 , _1-61 _20 _21 _§ 1933 , _73 _^ _6116 ר' _דה וו , 'בשולי בעיות לבנין מקדש שלמה , ' קרם , ב ( תש '' ה _, ( _עמ' . 46
|
|