|
|
Page:156
תיאור מאוחר , הבא לזהות את דויד _בממסד הפולחן _וכמארגן עבודת הלוויים והמשוררים . הדעה השנייה מקבלת חיזוק מן העובדה כי הקמת המקדש היתה חלק בלתי נפרד מתכנון המתחם , וכאשר ניגש שלמה למלאכה , החל בהכנות מחדש . הקמת המקדש הייתה כרוכה בשינוי רב משמעות במבנה העיר ירושלים . העיר הכנענית ( יבוס ) ועיר דויד השתרעו על פני גבעה מוארכת , שהשתרעה מעל למוצא מעיין הגיחון . גבעה זו היתה צרה וקטנה מכדי הכיל מבני פאר מרשימים . הפיכתה של ירושלים לבירת ממלכה חייבה הקצאת שטח נרחב , המתנשא גבוה מעל לחלקי העיר האחרים והמבטא באופן ברור את מעמדו הנישא של השליט . לצורך זה הורחב שטח העיר כלפי צפון והוכללה בו הגבעה הצפונית , שעליה הוקם האקרופוליס המלכותי - מתחם נפרד של העילית השלטת בעיר ובממלכה . המתחם כלל את ארמון המלך , את מבני העזר וכן את המקדש וחצרותיו , ושימש 'מקדש מלך ובית ממלכה' ( כביטוי של עמוס ז יג על בית אל . ( אקרופוליס מלכותי שהוקם בפסגת הגבעה והמשתרע על שטח של 26 דונם מוכר לנו מן החפירות בשומרון , בירת ממלכת ישראל . מתחמים דומים נחשפו בחפירות של ערי בירה בצפון סוריה , כדוגמת זנג'ירלי , בירת ממלכת שמאל . האקרופוליס המוגבה בזנג'ירלי מכסה שטח של 53 דונם , וסביבו משתרעת העיר התחתונה , ששטחה 370 דונם . אפשר להעריך את מעמדו של המקדש בתחום המרכז השלטוני בירושלים על פי העדויות על גודלו ומשך הקמתו בהשוואה לגודלם ומשך הקמתם של מכלול בנייני הארמון . הקמת הארמון נמשכה שלוש עשרה שנה ( מלכים א , ז א , ( בעוד שהקמת המקדש , עם כל חשיבותו , נמשכה רק שבע שנים ( שם , ו לז-לח . ( מידות היחידה העיקרית של המקדש היו 60 על 20 אמה ; לעומת זאת , נכללו במתחם המלכותי מספר מבנים המוזכרים בשמותיהם ובמידותיהם הגדולות : בית יער הלבנון , שנועד כנראה לאחסון אוצרות הממלכה 100 ) על 50 אמה , ( ואולם העמודים , אשר שימש , כנראה , כניסה מפוארת 50 ) על 30 אמה . ( בנוסף עליהם נמנו , ללא ציון המידות , אולם הכיסא , שהיה מקום מושבו של המלך בשמשו כשופט , ארמון המלך עצמו , שכלל בוודאי כמה אגפים , וכן בית בת פרעה . מקדש שלמה התקיים _כ'בית ראשון' קרוב לשלוש מאות ושמונים שנה . בתקופה ארוכה כל כך , מן ההכרח היה לתקן ולשפץ את המבנה מספר פעמים ( על שינויים הנלמדים מן המקרא ראה לעיל , _עמ' 136-134 ואילך . ( מן המקבילות הארכיאולוגיות של מבני מקדש שנתקיימו במשך תקופה ארוכה אנו למדים כי נעשו בהם שינויים חשובים בתוכנית הבניין , ובעיקר במבנה חדרי הכניסה לבניין . דוגמאות לשימוש הממושך ולשינויים אפשר להציג בשלבי המקדש בשטח ח בחצור , בשלבי המקדש במגידו ובשלבי _'מקדש החפיר' בלכיש . _2 ראה לעיל , _עמ' _3 . 132-131 שטחה הכולל של שומרון , לא הוברר בחפירות , אך ניתן להעריכו בכמה מאות דונם ; ז' הרצוג , ' תכנון היישובים והביצורים בתקופת הברזל , ' האדריכלות בארץ ישראל , _עמ' _1 _4 . 231-195 _ז _15 _: _\ _0 _ז _1 _< _1 _$ _16 _ז _£ _161 _ז _0 _\ _111€ _^\ _1 _ז _^ _1 _זמ _13 _מ _311 _א _, _8 _. _1 1 ) 15 _114171 _£ ? _1 _( _16 _( _161 _} _161 _} _1111 _$ _€116 _> _1 _ז _1 _§ _6 _ז _1 _/ _0 _ז 1 _^ _1611 _/^ 213 _. ק 1971 , ת _§ 6 _מ _1 _> 1 נ _5 _2617 _, _11 ספק אם ניתן לכלול את כל היחידות האלה בתחומי בניין בודד מטיפוס 'בית ח'לני , _' כפי שהציע אוסישקין : 8010- _§ _מ _^ _1 _י _1 _^ _8815 _^ _111 _, _. ס 78-105 _. קק 8 ? _313068 _' , _86 _? _, 36 ( 1973 ) , י _מ 10 _ק _6 לפרטים ראה : מזר , מקדשים , _עמ' . 160-136
|
|