|
|
Page:155
תולדות המקדש ותפקידו היחמה להקמת בית קבע לארון האלוהים מיוחסת לדויד : 'אנכי יושב בבית אחים וארון האלהים ישב בתוך היריעה' ( שמואל ב , ז ב . ( היוזמה זכתה לעידודו של נתן הנביא , וגם לביקורתו ( שמואל ב , ז ; דברי הימים א , יז ה . ( ספר דברי הימים זוקף לזכותו של דויד גם את ההכנות המעשיות למלאכת הבנייה : הכנת 'תבנית האולם , ' ריכוז חומרי הבנייה , גיוס תרומות וייבוא ארזים מהר הלבנון . הפרשנים חלוקים בדעותיהם , אם תיאור זה משקף מציאות היסטורית של סוף ימי דויד , או שמא זהו 142 _1 _. ק _016 1956 , _מז _1 0 / _1570€1 _, _63111 _ז _4 { _116 _^ _611 _^ _10 _ת _0 _> _106010 _^ _< _1 _ז _£ _\ _1 _\ _, _^ _\ _ז _\^ _. _? _. _\\\> מבוא האפשרות לשחזר את התוכנית והמבנה של מקדש שלמה מעוררת את דמיונם של חוקרים בתחומי המקרא , תולדות עם ישראל , מדעי הדתות ותולדות האמנות , וכן של אדריכלים וארכיאולוגים , במשך דודות רבים . החוקר המתמודד עם הנושא ניצב בפני אתגר כפול : מחד גיסא , הוא מנסה לשחזר מבנה עתיק , אשר לא התגלתה ממנו אפילו אבן אחת ( וספק גדול אם תימצא , גם אם ניתן יהיה לערוך חפירות בהר _הבית . ( ומאידך גיסא , שחזור המקדש על פי התיאור המקראי מבוסס על טקסט ספרותי מורכב , שרבים ממונחיו הטכניים אינם מובנים לנו , ופרטים אחדים חסרים להשלמת התוכנית . קשיים אלו הובילו את ו"פ אולברייט להקביל את המאמצים לשחזר את מקדש שלמה ל'ייסורי טנטלוס . ' מעקב אחרי תולדות המחקר של שחזור המקדש מעלה כי כל דור ודור הסתמך על הפרשנות המקובלת בזמנו לנוסח המקרא , והשליך פרשנות זו על התפיסה הארכיטקטונית המקובלת בתקופתו . רק עם התפתחות המחקר הארכיאולוגי יכלו החוקרים לעמת את שחזוריהם עם שרידים של מקדשים שנחשפו בחפירות בארץ ישראל ובשכנותיה . ניתוח עקרונות התכנון של מקדשים אלה לטיפוסיהם מאפשר לנו להבין את התיאור המקראי באופן מהימן יותר , להתחקות אחר מקורות ההשפעה _האדריכליים של תוכנית המקדש ולהעריך את תפקידו של מקדש שלמה בעת הקמתו ובמשך תולדותיו הארוכות . _פרק שמיני מקדש שלמה : שחזור תוכניתו ומקבילותיו _הארכיאולוגיות זאב הרצוג
|
|