|
|
Page:135
_מ' נוגן _וחי תדמור שהחלפת המזבח הישן בחדש שיקפה אופנה שרווחה באותה עת בכל רחבי האימפריה האשורית , לחקות את האמנות הארמית . באותה שעה קיצץ אחז כמה מכלי הנחושת הגדולים — המכונות , הכיורות ופסלי הבקר שעליהם עמד ים הנחושת — וייתכן ששלח אותם כשוחד _לתגלת פלאסר ( פסוק ח . ( חזקיהו כיתת את נחש הנחושת שעשה משה ושהוצג , כנראה , בבית המקדש ( מלכים ב , יח ד . ( הוא קיצץ גם את 'דלתות היכל _ה' ואת האמנות אשר צפה' ושלח אותם לסנחריב כחלק מהמס הכבד ששילם ( פסוק טז , ( ויש להניח שמדובר לא בדלתות עצמן כי אם בציפוי הזהב שהיה עליהן . יש עדות שמדי פעם נבנו במקדש מבנים חדשים , אך זהותם , מהותם או תפקידם אינם מחוורים . במלכים א , י יב נאמר ששלמה עשה את עצי האלמוגים ( סוג של עץ , שלא כבעברית החדשה : השווה אכדית _(*/ _0 _/ _" _0 _** _" שהביא 'אני חירם' מאופיר ל'מסעד לבית ה' ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים . ' קשה לדעת אם _ה'מסעד' היה חלק בבניין ומילא תפקיד ארכיטקטוני בחיזוקו ( על סמך תקבולת הכין // סעד , ( או רהיט מיטלטל , כגון שולחן סעודה ( על סמך הוראת השורש סע"ד והעובדה שבטקסטים _אכדיים מוזכרים שולחנות עשויים עצי _^ _" _ "ג _. _(^ יותם בן עוזיהו בנה את ' שער בית ה' העליון' ( _מלכים ב , טו לה . ( אפשר שהשער הזה מוזכר בדברי ירמיהו , או כ'שער בנימין העליון' אשר בבית ה' ( כ כ ) או כ'שער ( בית ) ה' החדש' ( _כו י ; לו י ) שהיה בחצר העליון . הוא אף זוהה עם 'שער סור' המעורפל , המוזכר פעם אחת במלכים ב , יא ו . במלכים ב , _כג יב מוזכרת 'עלית אחז , _' שעל גגה עמדו מזבחות , מן הסתם לעבודת כוכבים ומזלות ( טקסטים אכדיים מרבים להזכיר טכסים שנערכו על גגות בלילות . ( מכיוון שהמבנה הזה מוזכר אגב רשימת התועבות שנעשו בבית המקדש , יש מקום להניח שאף הוא היה שייך למקדש . המבנה הזה מוזכר בישעיה לח ח , לפי הגרסה שנשתמרה במגילת ישעיה א' מקומראן , שם כתוב 'במעלות עלית אחז' ( והשווה מלכים ב , כ יא : ' במעלות אחז . ( ' י' ידין הציע שמעלותיו של המבנה הזה שימשו כעין שעון שמש גדול . שימוש כזה היה מיועד מן הסתם להסבה לפולחן של גורמים שמימיים ; אך מלכתחילה ראוי לראות בעליית אחז ובמעלותיה חלק מן השינויים שעשה אחז במקדש , שנתקבלו על ידי אוריה הכהן ושלא גונו על ידי אנשי האסכולה ה'דויטרונומיסטית , ' עורכי ספר מלכים . אין להניח ששעון שמש הותקן ללא סיבה , ואפשר שמתחילה נועד לקבוע ביתר דיוק מועדים להקרבת קרבנות ולפעולות פולחניות אחרות . אך השינויים המשמעותיים ביותר בבית _ה' נעשו בימי מנשה . לפי מלכים ב , כא ז ( השווה גם כג 0 הוא הציב את פסל האשרה במקדש ; בכך כמו ביטל את בית המקדש כבית ה' אלוהי ישראל והפכו לבית של אל אחר . לדעת מ' הרן , מנשה אף הוציא מהמקדש את ארון ה ; ' ואמנם , מאז שוב לא הוזכר , מחוץ לגעגועי העם , המוזכרים בירמיה ג טז : 'והיה כי תרבו _ופךיתם בארץ בימים _ההמה נאם ה , ' לא יאמרו עוד ארון ברית ה' ולא יעלה על לב ולא יזכרו בו ולא יפקדו ולא יעשה עוד . ' דברי _18 _ו" _16 _56 _^ _106 _ק _1 _ז _1 _£ _5 _0 _* _4 _761 _ק _1 _ח _76 _, _ת _3 _ז 276-288 _47 _. _93 _. קק _1€1€111131061 _, _0 _x _^ _0 _^ 1978 _, _ז _;\ _מ' הרן , 'סילוק ארון _הברית , ' ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה , כה ( _תשכ''א , ( _עמ' . 223 211 _14 ראה _כוגךתדמור _, _מל''ב , על אתר . _17 י ' ידין , 'מעלות אחז , ' _ארץ-ישראל _, ה ( תשייט : ספר _ב' מזר , ( עמ _1831411 ; 96-91 ' _ת _16 _^ _111113 _ודי _40 _? _1116 _01310 _? _>\ _1132 _' _, _84508 _, _147 _$ _1 _* _17 _, _ח _£ _11 _© _ז _4 _ת 27-33 _3 _. קק ( 1957 ) ,
|
|