|
|
Page:122
המדורג הגדול ומתחת _ל'מגדל היבוסי' שחשף _מקאליסטר . מאוחר יותר המשיך שילה לחשוף בניין זה ובניינים הסמוכים לו . בתחתית המדרון חשפה קניון קטעים של בתי מגורים אחדים , שקירותיהם נסמכים אל שתי מדרגות סלע הסמוכות לחומה מתקופת הברזל _^\) _א _11 _ג _, _(\ _¥ ממזרח לה . בין שרידי הבתים ניכרים אלמנטים _אדריכליים אופיניים לבתי המגורים בני התקופה בירושלים וביהודה , כמו עמודי אבן מונוליתיים בעלי חתך מרובע ( שאינם , כפי שסברה בראשונה קניון , חלק ממקום פולחן כלשהו . ( ראויות לציון שלוש מערות החצובות בדופן אותן מדרגות סלע , מאחורי הבתים . מערה אחת _( _01 _\ _' _61 ) היא אמנם חלל מרווח חצוב בסלע 8 ) על 4 . 20 מ' וגובה 1 . 65 מ ;( _' ואילו שתי האחרות _( _0 _^ _651 , 111 ) הן גומחות קטנות חצובות בסלע . במערות אלו התגלו כמויות גדולות של כלי חרס שלמים וצלמיות ( מערה וו כ 1 , 200 כלי חרס ו 110 צלמיות ; מערה 288 : 11 כלי חרס וארבע צלמיות ; מערה _79 : 111 _כלי חרס וצלמית אחת בהתאמה , ( וכן כמות גדולה של שברי חרסים . יש להדגיש כי לא נמצאו במערות אלה כל עצמות אדם ( אם כי לא הוצאה מכלל חשבון האפשרות שבמקור היו אלו קברים שפונו , נוקו ועוצבו מחדש . ( פרנקן ושטיינר תיארכו את מכלולי הכלים לחלק השני של המאה _הח' לפסה"נ , ואילו _י' אשל _איחרם לראשית המאה הד . במקור קישרה קניון את המבנה שבו עמודי האבן לפולחן , ואת המערות בבור גניזה לחפצים הקשורים לפולחן . מאז החפירה הוצעו הצעות שונות לתפקיד המערות , ובעיקר למערה , 1 על יסוד פרשנות שונה של אותם נתונים ארכיאולוגיים : מקום לפולחן מקומי עממי ולא רשמי , מאגר מים , מחסן פרנקן , מערת ושטיינר מגורים או סוברים מקום כי לאיסוף כאשר זבל נבנתה . במקום זה חומת העיר _^) _א _11 _ג _, _(\ _¥ סמוך לשנת 700 לפסה"נ , יצא רובע מגורים זה מכלל שימוש . לדעתם , אין זה סביר שחומת העיר מתקופת הברונזה התיכונה הייתה עדיין בשימוש בתקופת הקיום של רובע מגורים זה ( היינו , כ 900 שנה לאחר שנבנתה ;( ומכאן עולה לדעתם , כי עד לבניין החומה _, _\ א , היה המדרון כולו בלתי מבוצר , וכל רובע המגורים הזה לרגליה של מצודת העיר ( המיוצגת לדעתם בראש המדרון על ידי המבנה המדורג ו'חומת העופל ( ' היה מפורז . פרנקן ושטיינר מציינים כי כלי החרס שנמצאו במערות 11 ו 111 הם כלי מטבח , ומכאן שהפעילות שהתקיימה בהם הייתה בעיקר של הכנת מזון ואכילתו , ולא אחסון . הבחנה אחרת שלהם נראית מרחיקה לכת . לטענתם , מכך שנמצאו במערה כמויות כלים במספר גדול מזה הדרוש למשפחה ממוצעת , וכן שלא נמצאו כלי יבוא וכלי מותרות כלשהם , ניתן להסיק כי המבנים שמערות אלה קשורות בהם , ואולי כל אזור המגורים הזה , שימש לאירוח ! מאחר ששיערו כי באזור זה חייב היה להיות שער בחומת העיר ( אם כי טענו שאין קשר כרונולוגי בין המגורים לחומה , (! הרי היה זה _94 ראה , למשל : קניון , חפירה בירושלים , _עמ' -162 165 , 165 איורים _95 . 74 _, 71 _, 70 _, 29 ראה _פרנקן ושטיינר ( לעיל , הערה _5 _6 _' _} _96 . ( 83 _ח _0 _^^ _0 _ע 1 . _651161 _& _£ _. ? _13 § ( _6 ( 15 . ) , _£ _x _^ _0 _611 _* _5016 _x _, _1 1961-1967 , / ¥ : נ _1 _;>! _ז _/ _. _1 _( _6 _> _1 _? _0 _ג _£ _. { _116 80111 _( 1- _ח _05115 0 ק _6 _06 _ע _1 _^ _6 _€0 _ז _1616 _? _165 _7116 _110 _ח _1111501016 _( _181411015 _0 _* _14 _06 _ז _( _1 1995 _£ _051111110 _ £ 156 _^ 616 , _0 _^ _0 _!
|
|