|
|
Page:115
תהליך התרחבות העיר למערב ולצפון , סיכום הנתונים הארכיאולוגים המצויים בידינו כיום , ובעיקר אלה שנחשפו ברובע היהודי מצביעים , כאמור , על כך שבשלהי ימי הבית הראשון הייתה ירושלים עיר רחבת ידיים . בדיעבד , גם ניתן _71 , _מ _31 _. _16111331 _< _51 _$ _מ _; _1 _^ _10 _י _£ _x _^^\ _י _, _ח _0 _י 11 _, _? 1 . _¥ _4 _£ _. _£ _611 _> _. ק _? _£ _< _2 _, 96 ( 1964 ) , , י ; 1963 הנ '' ל , חפירות . 1964 על משמעותו האפשרית של קטע חומה זה עמד לראשונה אביגד , דו '' וו זמני , עמ _' , 140-129 ובעיקר _עמי 134 והערה . 13 _72 _ג' ברקאי , 'שלושה קברים מתקופת הבית הראשון מצפון לשער שכם וזמנו של החפיר הצפוני של ירושלים , ' קתדרה , 83 ( ניסן תשנ '' ז , ( _עמ' , 26-7 ובעיקר _עמ' _1 _0 _£ ; 26-22 _מ _18316 _ת _6 _ז . _י _< 1 0 . _831 _^ 3 )' , _מ _68 _3 _ח _6 _י _18€0 _\ _ס _^ _א _103 - _מ _1 _11 _מ _16 _ת 0 / 1 _/ _16 _4 _* _8 _10- _0 _\ _6 _16513 _גי _11 _> _0 _י , _7 _( _1€ י _1030116 $ קק _;\ _'י _6 _\ _א _-0 _> _10601081€01 _5001 _* _0 _' _, 5 ( 1985- _ז _< _161 _4 _ז _15 32-43 _. קק , 1986 ) , ובעיקר _עמ' . 40-39 ( 2 ) בשטח _, _? בקצה הדרומי מזרחי ביותר של הר ציון , מול עיר דויד ממערב לגיא המרכזי , חשפה קניון שרידים של ביצור מסיבי , בנוי אבני גוויל גדולות , מהוקצעות , דומות _באופין לאלו של הביצורים ברובע היהודי . אף על פי שקניון תיארכה את קטע הביצור לתקופת הבית השני , לא מן הנמנע כי הוא השתייך במקורו לביצורים שנוספו לעיר עם התפשטותה מערבה בשלהי תקופת המלוכה . שרידים מצפון לחומת העיר בשנים האחרונות אסף ג' ברקאי מידע על אודות השטחים המצויים בין קווי הביצור שחשף אביגד ברובע היהודי ועד לחומת העיר העתיקה ושער שכם , ואף מעבר להם . קשה לאפיין שטח זה על פי ממצא ארכיאולוגי , משום שהוא מצוי כולו מתחת לבנייה הצפופה של הרבעים המוסלמי והנוצרי של העיר העתיקה . מקור המידע — מחפירות בדיקה מצומצמות ( קניון _במוריסטן ; א' לוקס בכנסיית הגואל ; מ' ברושי _וגי ברקאי בכנסיית הקבר ועוד ) ומתגליות אקראי . בשטח שמצפון לעיר העתיקה מצוי פרט אדריכלי טופוגרפי נוסף — ה'חפיר . ' יש לציין כי _אץ מדובר כאן ב'חפיר' שתוכנן כמכשול , כחלק _מביצור , אלא במחצבה של סלע מטיב מעולה , ששימשה אולי להספקת אבנים לבנייה הממלכתית בירושלים . מעבר למחצבה צפונה מצויות כמה ממערות הקבורה המפוארות שזוהו בירושלים . ברקאי הפנה את תשומת הלב לכך שאחדות ממערות קברים אלה , שזמנם שלהי תקופת הבית הראשון , חצובים בקרקעית ה'חפיר ; ' מכאן שזה קודם או בן זמן למערות הקבורה . ברקאי סבור כי מרבית השטח האמור בין החומה שברובע היהודי לבין ה'חפיר , ' שהיה קרוב לוודאי שטח פרוז , היה מיושב _ומבונה בשלהי תקופת המלוכה . מן האופי המפואר של מערות הקברים , שנדחקו צפונה על ידי האזור הבנוי , ביקש להסיק על אופיו של יישוב זה ועל המעמד הכלכלי הגבוה של האוכלוסייה שישבה בו , והוא מזהה אותו עם האזורים הנזכרים בקצרה במקרא : גועה , גבעת _גרב , הגבעות ( ירמיהו לא לח ; צפניה א י . (
|
|