|
|
Page:99
ורוץ , _ויחד הם מהווים מכלול אחד . מצפון , בצמוד לבניין השער ולחומה , נחשפו קטעים של בניין גדול מידות נוסף ( בניין ס , שעובי קירותיו 2 . 3-2 . 1 מ . ( ' בשניים מחדריו נתגלו פיתוסי חרס גדולים . ייתכן גם כי שרידי כתובת עברית חרותה ' ) לשר _האתפים ( ' [ עשויים לרמוז על אופיו הציבורי או הממלכתי של הבניין . גילוי השער העניק משמעות אדריכלית למגדל הגדול שחשף וורן , אשר נבנה בקצה הדרך העולה מדרום לצפון , במעלה המדרון של נחל קדרון . קירות המגדל אינם אלא קירות תמך גדולים , שנועדו לתמוך את הרחבה לפני פתח השער , כדי להעניק לעולים אל השער , ובעיקר לבאים בעגלות , את יכולת התמרון והפנייה שמאלה ( מערבה . ( מבחינה זו , המגדל של _וורן דומה _ל'בסטיוך שבראש הדרך העולה לשער העיר לכיש של המאה _הח' לפסה"נ ( שכבה _זח _, _( או למגדל שבצדי שער העיר תמנה ( תל בטש ) שבשפלה . ספקות בדבר זיהוי המבנה שחשפו ב' מזר _וא' מזר כבית שער ( אם שער עיר ואם שער פנימי בעיר ) העלה ה' גבע . פרט אדריכלי המאפיין את הפתחים הנפתחים מ'מעבר השער' אל התאים שמצדיו הוא , שהם קרועים סמוך לפינות התאים ולא במרכז , כמקובל בשערי התקופה . בכך דומים תאים אלה והמעברים ביניהם לטיפוס ידוע של מבני מחסנים , שכדוגמתם נחשפו בזיקה לארמונות מתקופת הברזל בשומרון ובמגידו . ואמנם , ממצא הקנקנים והפיתוסים שנתגלה בתאים אלה מבסס את ההשערה הזאת , שכן , אף שפעילות מסחרית התנהלה גם סמוך לשער העיר , השערים עצמם לא שימשו לאחסון סחורות . קניון תיארכה את בניית הקיר הבנוי גזית למאה _הח' לפסה"נ , ואת שימושו המשיכה עד לסוף תקופת הבית הראשון ולתוך התקופה הפרסית . א' מזר מצאה כי החרסים הקדומים ביותר המתייחסים לבנייה ולשימוש מכלול המבנים הם מן המאה _הט' לפסה"נ , וכי הבניין המשיך להתקיים עד לחורבנו בשריפה בידי הבבלים 586 ) לפסה"נ . ( ביברשטיין ובלדהורן מצביעים על כך כי רק 'שער המים' ( נחמיה ג _כו ; ח א , ג , טז ; יב לז ) הוא המועמד המתאים לזיהוי באתר זה , וכך זיהתה גם א' מזר , שכן האתר מצוי בזיקה ישירה ל'עופל' ול'מגדל היוצא . ' היא מזהה במכלול המבנים הזה חלקים מ'בית המלך העליון' ( נחמיה ג _כה-כו . ( שאלה קשה לפתרון היא שאלת הקשר הפיסי , באמצעות קווי ביצור , בין חלקי העיר השונים בציר _צפוךדרום : _'עיר דויד ' , ' העופל' ו'הר המוריה , _' וחלקם של השרידים שעלו בחפירות של וורן , קניון , ב' מזר _וא' מזר בהבנת הסוגיה . מאחר שהשרידים באזור העופל נבנו לראשונה , כעדות _5 _31 _761 _1 _. _30111811 - _33 _ת _£ _\ _02 _\/ _3110 _י _, _ת _1 _] _551511 _^ _1 _. ס 1-97 _. קק , _761- _^ _1 _\ _, 5 ( 1978 ) , 1973-1977 ובעיקר _בעמי . 58-55 _1 _^ _, _0 _81 _}} _11001 _34 _ז _1 _זז _& _4 _. _^ _13231 _, _71 _ת _3 _12 _£ _? 1995 _, _0 . 1 _.. _^ _611 _מ _0 _מ _\^ _1 , _ץ 1116 _801610 _\/< 1116 _ח 122-127 , _0 _§ _5 _. 7 . 6 , 7 . 7 , 7 . 8 _01 _^ _1 _. קק _35 ה' גבע , 'סיכום עשרים וחמש שנים של מחקר ארכיאולוגי מחודש בירושלים — הישגים והערכות _/ קדמוניות , כו ( _תשנ''ג _, ( _עמ' , 24-2 ובעיקר _עמ' _" . 5 ראה , למשל : _זי הרצוג _, 'מבנים מנהליים בתקופת הברזל , _' האדריכלות _בארץ ישראל , _עמ' _, 194-189 ובעיקר איורים _37 . 5-3 ראה : ביברשטיין _ובלדהורן , א , _עמ' ; 39 ג , _עמ' ; 144 מזר , החפירות בעופל , _עמ' . 32
|
|