sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:15

עדות ראשונה - כתבי המארות מי היו בוני החומה הראשונים ועל איזה רובד אתני התייחסה האוכלוסייה באותו פרק זמן ? כאן , נכנס ההיסטוריון לראשונה בעובי הקורה , שכן מאותו זמן לערך באה העדות _האפיגרפית הקדומה ביותר על ירושלים , הלא הם כתבי המארות המצריים . כתבים אלו הם רשימות ארוכות של אויבים - בכוח למצרים , בצירוף קללה ומארה שתחול על ראשם אם יתמרדו בפרעה . תעודות אלה הגיעו לידינו בשתי קבוצות , _שכיובל שנים מפריד בין אחת לחברתה . הקבוצה הקדומה רשומה על קערות חרס , ואילו הקבוצה המאוחרת רשומה על צלמיות טין , המסמלות את המושלים המשועבדים לפרעה 5 והכורעים לו ברך , והן שימשו בטקסים מאגיים שנועדו לקדם כל איום וסכנה . מסתבר שכתבי המארות הקדומים הם מן המאה _הי"ט לפסה"נ , כלומר , מפרק זמן שקדם לביצורי העיר שנחשפו ; והמאוחרים הם ככל הנראה מהמחצית הראשונה של המאה _הי"ח לפסה"נ . כתבי המארות הם המקור ההיסטורי החשוב ביותר על כנען לפני אמצע האלף השני , מפני שהם מונים עשרות מושלים ומקומות שלטונם בארץ זו , פורסים לפנינו יריעה אתנית ויישובית מרהיבה , ומשקפים את תחומי שליטתה , או לפחות השפעתה , של מצרים באסיה בימי הממלכה התיכונה . הזכרת ירושלים בתעודות אלה ( גירסת השם היא 'רושלמם ( _' היא מאלפת ומפתיעה כאחד . בעוד שהם מרבים להזכיר מקומות במישורי הארץ ובגליל , בעבר הירדן , בסוריה הדרומית ובחוף הפניקי , הרי בתחום ההר המרכזי של הארץ נזכרת בקבוצת התעודות הקדומה ירושלים לבדה , ואילו בקבוצה המאוחרת נוספת עליה שכם בלבד . כבר בימים הקדומים ההם עולות , אפוא , ומזדקרות ירושלים ושכם כשני מרכזי השליטה העיקריים באזור יהודה והשומרון , עובדה הבאה לידי ביטוי כעבור מאות שנים גם בתעודות אל עמארנה ( ראה להלן . ( אכן , העימות בין שני המוקדים המדיניים הללו עדיין משתקף בשעת פילוג הממלכה הישראלית בדורם של רחבעם וירבעם . מכל מקום , כתבי המארות ראה עתה את החפירות החדשות בשטח פיר יורן , א' שוקרון ור' רייך , 'חפירות חדשות בעיר דוד , _' א' פאוסט _וא' ברוך ( _עורכים , ( חידושים בחקר ירושלים , דברי הכנס השלישי , _רמת גן תשנ"ח _, _עמ' . 8-3 פרסום כתבי המארות מן הקבוצה הקדומה : _£ _. _$ _1611 _..., _ז _¥$ _ז _1 _£ _/ _61 _> _1 _( _111€116 _ז _861116 , 016 _^ _0 _} _111 _* 1926 _מ _11 ; _861 על כתבי המארות מן השלב המאוחר ראה _< _2 _? _5 _ק _1065 _61 _ז _1 _ז _? 61 , ת 0 . ? _086 _. ק ) _^ _1€ _, 8111 X _61165 1940 , _6 45 _א _£51€ 61 ( 16 _י _( _1 . ( 86 יש חולקים על זיהוי _הטופונים _1 _ת _1 _ח _?*/ _53 עם שמה של ירושלים ; ראה : _-מ _33 _ח 3 _כ _) י _, _מ _3 _ומ _3 _י _3 _א _. _א _11 _>' _מ _31 _11111 _€011 _ץ _11 _ז _( 1 115 _€6 _מ 1 3 _ז 116 _. _161118 _£ _1161 _מ _1111 _ממ 1116 _860011 ( _3 _^ _11116 _ח _01115 1 ל 61 _§ 111 _א 278 _. ק , 24 ( 1992 ) _, _ץ ; _6 . _0 . 6 . _' , 1 ] _הנ''ל , ' גבולותיה של ירושלים הכנענית באלף השני לפסה"נ _/ ציון , נו ( תשנ"א , ( _עמ' . 380-361 על שער העיר . זו היתה חומת העיר במשך תקופה ארוכה מאוד . היא הגנה על העיר , עם שנעשו בה תיקונים ושיפוצים , אף בימי היבוסי , בתקופת דויד ומלכי יהודה עד סוף ימי בית ראשון . לפיכך מתברר שהעיר בתקופתה הכנענית היבוסית , ואף בימי דויד , היתה בעלת היקף גדול למדי והשתרעה על שטח של כ 45 דונם . העדות הארכיאולוגית מוכיחה , אפוא , כי במהלך המחצית הראשונה של האלף השני לפסה"נ נעשתה ירושלים מרכז עירוני של ממש , מוקף ביצורים איתנים .

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help