|
|
Page:142
מאמינה , כי בשלב זה או אחר בהיסטוריה התגלה האל , או מלאך מטעמו , לאדם מסוים , והעביר לו בשורה עבור שאר בני האדם . האדם שקיבל את דבר האל הוא הנביא . ביהדות נחשב משה לראשון הנביאים , ואילו כאסלאם נחשב אדם לנביא הראשון . ביהדות , תוכנם של דברי הנבואה שנשאו הנביאים היה מגוון : נבואות זעם על עבודת אלילים ועל זלזול במצוות שבין אדם לחברו , נבואות נחמה המנבאות שיקום ושגשוג לאחר אסונות , ואף נבואות הנוגעות לעתיד אוטופי . לא אחת היה יחס הנביאים לעם ישראל ולמלכים ששלטו בו ביקורתי מאוד , וכתוצאה מכך סבלו נידוי , ולעתים אף נאלצו לברוח מזעמם של מלכים שנגדם התנבאו . אחרוני הנביאים המוזכרים בתנ " ך הם חגי , זכריה ומלאכי , שפעלו כראשית תקופת בית שני . בתלמוד מצוין כי אחרי נביאים אלה פסקה הנבואה . בנצרות נחשבים הנביאים שניים בחשיבותם לשליחים , מפיצי בשורתו של ישוע . ספרי הנבואה שבברית הישנה עוסקים , על פי הפרשנות הנוצרית , בהופעתו של ישוע . בראשית הנצרות הייתה הנבואה תופעה נפוצה . בציבור הנוצרי הופיעו מדי פעם אנשים שטענו כי הם נושאי דברו של האל . לאחר שהכנסייה יצרה מדךג של נושאי תפקידים דתיים , שתפקידם היה לתווך כין המאמינים לבין האל , נדחקו תופעות הנבואה . ההנהגה הדתית אף התייחסה לחלק מהאנשים , שטענו כי האל התגלה אליהם , כאל כופרים . באסלאם נחשב מחמד לנביא האחרון בשרשרת של נביאים . דבר האל נתגלה אליו באמצעות המלאך גבריאל . על פי האסלאם החלה שרשרת הנביאים באדם הראשון ונכללו בה : נח , אברהם , משה , יונה ועוד . הקראן מספר אודות נביאים אלה ומדגיש את הקשיים שהם נתקלו בהם : איבת עובדי האלילים , הקושי של הציבור להבין את הרעיון המונותאיסטי , איומי רצח ועוד . פרשני הקראן רואים בסיפורים המופיעים בו אודות הנביאים שקדמו למחמד , אמצעי לעודדו . סיפורים אלה מראים שלמרות הקשיים שעמדו בדרכם , הצליחו הנביאים בשליחותם והפיצו את הבשורה המונותאיסטית . נזיר , נזירות - הימנעות מתענוגות העולם הזה , הרווחת בדתות שונות ונתפסת כדרך אל הקדושה ואל הטהרה . בחיי הנזירות והפרישות מצהיר המאמין כי הוא מתעלה מעל להבלי העולם הזה ומגיע לחירות רוחנית ולאושר נצחי . ביהדות הנזירות אינה מקובלת . אמנם התורה מכירה בנזירות ומגדירה לה כללים : על הנזיר נאסר לגלח את שיער ראשו , לשתות יין ולאכול ענבים , וכן נאסר עליו להתקרב אל מתים , בשל טומאתם . אך חז " ל ורוב פוסקי ההלכה , שפעלו מתקופת בית המקדש השני ואילך , שללו את הנזירות . לטענתם , קיום המצוות במלואן הוא הדרך הטובה ביותר לעבוד את אלוהים , ולכן אין צורך בהגבלות נוספות . הנצרות פיתחה את תופעת הנזירות . המקום המרכזי שהנצרות נותנת לנזירות נובע מהעובדה שהנזירות נתפסת בה כצורת חיים אידיאלית , המאפשרת הליכה כעקבות ישוע . כראשיתה של תופעת הנזירות הנוצרית , במאות הראשונות לספירה , חי כל נזיר בבדידות . במאה ה4- נוצרה הנזירות השיתופית - קבוצות נזירים התחייבו לחיות יחד , על פי תקנון מפורט שהסדיר את אורח חייהם . תקנוני הנזירות נגזרו משלוש שבועות שנשבעו הנזירים : לוותר על רכוש פרטי , לוותר על חיי מין ועל הקמת משפחה , ולציית לאבות של בתי המנזר שבהם חיו . יסודות הוויתור על רכוש ועל חיי מין נעוצים בהטפותיו של ישוע בברית החדשה . תקנון הנזירות מפרט את המותר והאסור בכל תחומי החיים . לרוב התקנון מתייחס לעיסוקי הנזירים - עבודת האדמה , טיפול בחולים , הוראה , עבודת האלוהים ( תפילות ולימוד . ( כמו כן מפורטים בו תנאי המגורים של הנזירים והיתרים ואיסורים הקשורים למזון - למשל , הימנעות חלקית משתיית יין וכן צומות רבים יותר מאלה המוטלים על שאר המאמינים . הזרם הפרוטסטנטי בנצרות ביטל את הנזירות . באסלאם תופעת הנזירות אינה קיימת כלל . סוךה - פרשה בקךאן . בקראן 114 סירות , ולכל אחת מהן שם הקשור לתוכנה . הסירות שונות באורכן - יש סורות קצרות מאוד , ויש כאלה המכילות מאות פסוקים . על פי המסורת נמסרו מקצת הסורות שבקראן למחמד בעיר מכה , לפני הגירתו לעיר אלמךינה . סורות ' אלה קצרות ברובן וכתובות בחרוזים . סורות אחרות , שנמסרו לו באלמךינה , ארוכות יותר וכתובות בפרוזה רגילה . כל הסורות שבקראן , פרט לאחת , פותחות באמירה "בשם אלוהים הרחום והחנון . " סנה - המנהג הקדוש של הנביא מרומד . אוסף החובות הדתיות המתבססות על מעשים שעשה הנביא מחמד או שעשו חסידיו בהסכמתו . ספרים חיצוניים - אוסף של חיבורים יהודיים שנכתבו בעברית , בארמית או ביוונית , בתקופת הכית השני ובעשורים הראשונים שלאחר חורבנו . הספרים החיצוניים עוסקים בנושאים מגוונים ; היסטוריה , הגות , נבואה ועוד . לדוגמה , "ספר טוביה" מתאר חיי משפחה איךאליים , ומטרתו היא חינוכית " . ספר יהודית" מספר עלילת גבורה של אישה , המצליחה לכרות את ראשו של שר צבא בבלי ולהציל בכך את עמה . "ספר בן סירא" מכיל פתגמים ומשלים וקרוב בסגנונו לספר "משלי" שבתנ"ך . "ספרי מקבים" שייכים לספרות ההיסטורית , והם מתארים את המאבק החשמונאי נגד מלכי בית סלבקוס ההלניסטים . ספרים אלה לא נכללו בתנ " ך , ולכן כינו אותם חז"ל בשם " ספרים חיצוניים . " הנוצרים , לעומת זאת , הכניסו את הספרים הללו לברית הישנה . ספרות האגדה - ראו אגדה סקרמנט , סקך 1 ? נטים - "צינורות חסד" המצויים בידי הכנסייה , שבאמצעותם מועבר חסד מן האלוהים
|
|