|
|
Page:108
על פי התפיסה הדתית , מעתה והלאה הנער הוא הנושא באחריות למעשיו וייענש בעצמו על עברותיו . אחד ממרכיבי טקס בר המצווה הוא נשיאת דרשה על ידי הנער . לעתים נישאת הדרשה בבית הכנסת , לאחר העלייה לתורה , ולעתים היא נישאת במהלך סעודת המצווה שנערכת לאתר מכן . לעתים הדרשה עוסקת בנושא הקשור לפרשה שבקריאתה השתתף , ולעתים היא עוסקת באחת המצוות שעליו להתחיל לקיים - לדוגמה , הנחת התפילין . בדרך כלל , הנער מודה בדרשתו להוריו ולמוריו . את הטקס מלווים מנהגים שונים , כמו המטרת סוכריות על ראשו של הנער לאחר שסיים לקרוא את ההפטרה ולומר את הברכות הנלוות אליה . יש הרואים במנהג זה משאלה שדרכו בחיים תהיה מתוקה . לאחר הטקס נערכת סעודת מצווה , שבדרך כלל מזמינים אליה בני משפחה וידידים . יש הנוהגים להוסיף לטקס בר המצווה ולסעודת המצווה גם מסיבה רבת משתתפים בערב של יום חול או במוצאי השבת , ולהזמין אליה אורחים נוספים . לפניכם קטע ספרותי המתאר טקס בר מצווה במזרח אירופה בראשית המאה ה , 20- מאת הסופר היהודי שלום עליכם . שלום עליכם / דרשה של "נר-מ ^ וה" מתוך : על סף הנעורים , , 1943 ערוך בידי א . רוזנצוויג , א . אשמן וב . אביבי " חג גדול ונהדר היה היום ההוא , יום חגיגת הבר-מצ 1 ה בבית נחום רבינוביץ . בעבודת החג הזה ובהכנתו עסקו ידים הרבה , והמנצחת על כל העבודה היתה האם הזקנה ( כלומר הסבתא [ ... ] . ( בלעדיה לא הרים איש את ידו ואת רגלו ועל-פיה נחתכו כל העניינים ונפתח כל השאלות [ ... ] . ובשעת-מעשה באה בריב עם כל בני הבית [ ... ] ואפילו את פני בר-המצ 11 ה בכבודו ובעצמו לא נשאה בשעת-חירום וגערה בו בנזיפה , כי במקום שיושבים אנשים ישתדל להיות איש : לא ישוך את צפרניו , לא יצחק ולא יצחיק את האחרים . מלבד הקהל הרב , שנקרא לבית נחום רבינוביץ מבית-הכנסת תיכף לאחר התפלה , התאספו ובאו כל בני-המשפחה . [ ... 1 בין הבאים , כמובן מאליו , היה אף המלמד [ ... ] הנה הגיעה השעה , שעת הבחינה הגדולה . בר-המצ 1 ה צריך היה לעלות על השלחן ולהתחיל בדרשתו - והמלמד , רב משה-דוד , נתעורר פתאום ונתרגש : גבו הכפוף נתמתח ונתישר , גבות עיניו השחורות והעבותות נזדקפו , ועיניו החדות ננעצו ודבקו בפני תלמידו . בוהן ידו חתרה כמאליה חתירה אחת באויר מלמטה למעלה , כמקל זה ביד המנצח בנגינות - והאות ניתן לבר-המצוה להתחיל בדרשה . והתלמיד , בר-המצוה הנפעם והנרגש , כשעלה על השלחן ועמד מעל לראשי המסובים וראה את עיניהם התלויות אליו ומחכות לאמרי-פיו , כמעט נפל על פניו מגודל הפחד . עיניו חשכ , 1 ברכיו פק , 1 לשונו יבשה ודבקה אל חכו וכל חושיו נתבלבלו . דומה היה כמהלך על גבי הקרח . עוד מעט יבקע הקרח מתחת רגליו - והוא וכל הקהל עמו ירדו תהומות . J F ואולם רק רגע אחד ארכה מבוכת ! זאת . ברגע השני , למראה מבטי עיניו של רבו וחתירת ב 1 הן יד , 1 התחזק ומחו שב אלי . 1 וכיון שפתח בדרשה , מיד פגה חרדת לב 11 אימת-הצב 1 ר לא בעתת ! ע 1 ד . מוחו נעשה צלול , ק 1 ל 1 הלך וחזק , 1 ה 1 א ג 1 פ 1 היה כהולך לבטח דרכו , כפוסע על פני גשר של ברזל . מרגע לרגע התלהב יותר , עד כי הרגיש חום נפלא בכל אבריו , מץ מתיקות נעימה , אשר כמוה לא הרגיש מעולם , והדרשה שטפה מפיו למישרים , כשמ [ הטוב השוטף מפי הצלוחית ... 1 אף-על-פי שכל אותה השעה , אשר עמד בר-המצוה על השלח ! יסובב אצבעו באויר אחרי בוהן ידו של רבו , היו כל חושיו נתונים לדרשה , בכל זאת לא גרע עיניו גם מן המסובים , היושבים מסביב ומקשיבים לדבריו . התבונן אליהם מדי פעם בפעם וראה את עיניהם ואת הסבר פניהם עם כל תנועותיהם והעויותיהם . דבר לא נעלם מעיניו . [ ... ] ואפילו את פני חבריו ראה - אלה הנערים הפוחזים , אשר מתחילה נתכוונו להצחיקו ברמיזות עינים ולהטותו מן הדרך . ואחר-כך עמדו כולם בלי-נוע , פוערים פיהם , מחרישים ומשתאים ומקנאים ב . 1 הנה נתקל 1 עיניו בפני אביו הקורנים . ניכר היה , כי אין אדם מאושר בעולם יותר ממנו . קומתו נזדקפה , ראשו הורם , שפתיו נעו אחרי תנועות שפתיו של בנו הדורש [ ... ] והאם , חיה-אסתר הקטנה ? זו עמדה בענוה ובדרךארץ מרחוק , במקום ששאר הנשים עומדות , חבושה במטפחת המשי של שבת , כולה נרגשה ונפעמה , נאנחה בחשאי , מפרקת את אצבעותיה בבת-אחת , ושני אגלי דמעה , כשני פנינים מזהירים , ירדו מעל לחייה והתנוצצו באור השמש על פניה המאושרים " .
|
|