|
|
Page:266
בתהליך גיבושו של הסבר חלופי להתמוטטותה של המערכת החברתית פוליטית בהר בתקופת הברונזה התיכונה 2 ג , ראוי בראש וראשונה לנסות ולאתר את הסיבות לחולשתה וחוסר יציבותה , סיבות שבעטיין לא יכולה היתה לעמוד לאורך זמן בפני לחצים כלשהם , יהיו אשר יהיו . כפי שנראה , נסיון כזה יאפשר גם לעקוב אחר התמורות שחלו במערך המדיני טריטוריאלי של ההר בעקבות קריסתו של המערך הקודם . תמורות במיבנה המדיני טריטוריאלי של ההר המרכזי בתקופות הברונזה התיכונה 2 ג-הברונזה המאוחרת 2 כידוע , את נדבך היסוד לחקר הארגון המדיני טריטוריאלי של _ps -ישראל קודם להתנחלות הישראלית הניח אלט בהסתמך על מקורות מצריים בני התקופה ונתונים גיאוגרפיים ; הוא איבחן שני דגמי ארגון שונים , שהתקיימו בכפיפה אחת בתקופת הברונזה המאוחרת : רשת צפופה של ערי ממלכה במישורים ובעמקים , וממלכות טריטוריאליות של רחבות היקף בחבלי ההר . לפי שיחזורו של אלט , מצב זה נוצר בימי שלטונם החיקסוס _בא _, _^ שאופיו הפיאודלי כביכול של משטרם הצבאי אריסטוקרטי גרם לפיצול רב בנכסי המקרקעין ובמיבנה המדיני . אולם התנאים הטבעיים של חבלי ההר והמישור הכתיבו קצבי התפתחות פוליטית שונים ; ובעוד שהעדפתם הנמשכת של האזורים הנמוכים והדשנים האיצה את פיצולם המדיני טריטוריאלי , הנה בחבלי ההר המיוערים והקשים להתיישבות ולתנועה , המיבנה של _px-Trcty נרחבים תחת שלטון מאוחד נותר על כנו במשך דורות רבים . הנתונים הארכיאולוגים הרבים שנאספו בשנים האחרונות באזור ההר , מאפשרים עתה לעמת את שיחזורו של אלט עם המציאות היישובית ולחדד יותר את התמונה : האמנם נותר המיבנה המדיני טריטוריאלי בהר בעינו במשך כחמש מאות שנים— מתקופת הברונזה התיכונה 2 ג ועד לסיום תקופת הברונזה המאוחרת — על אף התהליכים היישוביים דמוגראפיים מרחיקי הלכת שהתחוללו בחבל זה באותו זמן ? כשיחזור המפה המדינית של _px -ישראל בתקופת הברונזה התיכונה , שאין לגביה מידע היסטורי ישיר וברור , נקטו החוקרים בדרך כלל באנלוגיה לארצות שכנות , או ב'שיחזור לאחור , ' המניח רציפות בשיטת הארגון הפוליטי כאד / מתקופה זו ועד למאה הי"ב לפנה"ס . לא כאן המקום לבקר שיטות אלה בפרוטרוט , אך נציין , שבאנלוגיה טמונות סכנות רבות , ואין היא ותהליך ה'שיחזור לאחור' יוצאים מגדר השערה , אלא אם החקלאות ( שימוש בברזל , טרסות ) וגורמים נוספים , לבד מן התמורה במיבנה המדיני , איפשרו גידול יציב באוכלוסיית ההר המרכזי . 43 למעשה , גם בעלי ההסבר ההיסטורי אינם פטורים מנסיון כזה ; שכן חוסר יכולתם של מעוזי ההר המבוצרים לעמוד בפני המצרים אשר החריבום כביכול , אומר דרשני . 44 אלט , , 1966 עמ' 45 . 157-138 ראה למשל : נאמן , , 1982 עמ' ; 158 ר' גופנא ופ' בק , 'ישובי הפרזות מתקופת הברונזה התיכתה במישור החוף , ' אצל כונימוביץ ואחרים , תשמ"ח , עמ' . 86
|
|