sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:207

סביבות דביר וקמר ד'הריה : למערכת מרובת יישובים זו , בניגוד לכל האחרות , אין כמעט התחלות בתקופה הקודמת , למעט היישוב בדביר עצמה . צפון קמר ד'הריה : גוש יישובים זה ממשיך את חלקה הדרומי של מערכת היישוב ה'חברונית' הקדומה . חברון : ככל שמתרבה ומצטופף היישוב בהר , ובכלל זה בתחומי המערכת ה'חברונית' הקדומה , מתבלט בידודה היחסי של חברון . ניתן להסבירו דווקא מתוך גודלה יוצא הדופן ומרכזיותה המשוערת . אם לקשרה ליחידה נרחבת יותר , הרי זה , כאמור , לגוש הקודם . בקעות רמת ההר : יישובים אלו ממשיכים את ליבה הקדום ביותר של ההתנחלות , וממשיכים להוות מראשיתה ועד עתה יחידה קטנה יחסית והומוגנית . צפון גב ההר : יחידה נרחבת ועשירה ביישובים , הממשיכה בבירור את המערכת ה'צפונית' שהופיעה בשלבי ההתנחלות המאוחרים . זיקה זו מחזקת את הטיעון להכללת היישובים מדרום מזרח ומצפון מערב באותו גוש יישובי , אף שעם התעבות היישוב בלב האזור מתבלט נתק גיאוגרפי מסוים ביחס לאזורים אלו . בתקופה הפרסית , ושמא כבר בתקופת הברזל 2 ג , מידלדל היישוב בהר מחברון דרומה , ונחלק מעתה לשתי יחידות יישוביות שונות באופן בולט : צפון ההר : יחידה שעתה היא הומוגנית כמעט בצפיפות יישובה . היא ממשיכה בבירור שתיים מהיחידות היישוביות שלפניה : יישובי בקעות רמת ההר , ששורשיהם בראשיתה הקדומה של ההתנחלות , ויישובי צפון גב ההר , שראשיתם בגל התיישבותי משלהי תקופת ההתנחלות . דרום ההר : יחידה דלת יישוב ביותר . יישובי 'נגב ההר' וצפון קמר ד'הריה נעלמים כמעט לחלוטי ן , ורק בספר המדבר הדרומי נותרים יישובים אחדים . אשר לחברון , אין עדות להמשך קיומה בתקופה הפרסית ( ומכל מקום אתרה הקודם בתל חברון ניטש כליל . ( אם לסכם , הרי בתקופת הברזל 1 נפתח תהליך התיישבותי , שלישי בתולדות ההר ולא _יוצא דופן במיוחד . כפי שמראות חפירות באזור ( גילה ) ומחוצה לו , היתה זו התיישבות של אוכלוסיה פסטוראלית . התנחלות זו התמקדה ברמת ההר הגבוהה , וכנראה שהיתה לה זיקה מסוימת לאוכלוסיה הפסטוראלית שהתקיימה שם קודם לכן . בתקופת הברזל 2 א התעבתה ההתנחלות , והופיעו שני גושי התיישבות חדשים . לפחות את הצפוני בהם יש מקום לראות כחדירת אוכלוסיה חדשה ; תמונת ההתפשטות של יישובי ההתנחלות בהר המרכזי כולו מרמזת לכך , שאכן גוש ההתנחלות הצפוני הגיע מצפון . _גיבויו של הר יהודה כיחידה התיישבותית התחולל אפוא בשלהי תקופת הברזל 2 א . בהמשך תקופת הברזל 2 התעבה היישוב בכל ההר וגדל בהרבה , אך ניתן להבחין רק במעט תופעות התיישבותיות חדשות בולטות . בכל זאת , העיבוי היישובי בולט במיוחד באזורי ' נגב ההר' וספר המדבר הדרומי , ולא מן הנמנע שגורמים חדשים הוסיפו לחדור לכאן , לצד ההתפשטות הטבעית דרומה של האוכלוסיה המתנהלת הוותיקה יותר . ואילו בתקופה הפרסית אזור זה דווקא , שהיה אחרון ליישוב אינטנסיבי , חזר לדלילות יישובית

יד יצחק בן-צבי

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help