|
|
Page:194
מתקופת הברזל 2 א ( שכבה (* 5 שרדו אך מילויים , עשירים ביותר בחרסים ובאפר , וכן מיתקן . 212 ייתכן , כי לשכבה זו שייך גם המיתקן העגול ( 210 ) בקוטר כ 3 . 5 מ , ' שנתגלה בשטח , s _וקיר תמך שמחוץ לקו החומה הקדומה בשטח . F השרידים מקוטעים ביותר בגלל תהליכי סחיפה ; אולם בכל מקום ששרדו , נראה שהיתה התפתחות אורגנית מתקופת הברזל 1 א . המימצא בשטח F מרמז שהיישוב גדל וחרג מעבר לגבולות החומה הקדומה ; ייתכן , שזו הוסיפה לשמש כטרסה וביצור לאקרופוליס . מצבורי הקראמיקה ממילויי השכבה כוללים חרסים הקרובים לטיפוסים מתקופת הברזל 1 ב , לצד אלו המובהקים לתקופת הברזל 2 א . לכן , נראה שהשכבה התקיימה בהמשכיות מהמאה הי"א למאה העשירית ואולי אף עד המאה ה 9 לפנה"ס . מתקופת הברזל 2 ב-ג (?) ( שכבה (* 4 נותרה קראמיקה רבה , במיוחד על פני השטח , בטרסות שמתחת לקו החומה הקדומה — עדות לסחיפה הקשה שעברו שרידי התקופה . אין אפשרות להפריד בבירור את שלביה . השריד העיקרי הוא קיר הטרסה המסיבי 87 בשטח , S ומצידיו רצפות מהמאה השמינית לפנה"ס . מתקופה זו נמצאו גם חמש טביעות ' למלך' דו כנפיות , מהן שתיים ללא כתובת בחדר 86 מהשכבה , ושתיים במילויים מאוחרים , הנושאות את הכתובת 'למלך חברן . ' לא ברור מתי ובאיזה אופן נסתיימו חיי השכבה , ואם נתקיימה עד לחורבן בית ראשון . מכלל הקראמיקה שנאספה יש גם שברים אשר ניתן לייחסם לתקופת הברזל 2 ג . בתקופת הפרסית לא נתקיים כל יישוב שהוא על התל , ולא זוהה אף _שבר חרס מתקופה זו . אמנם ייתכן , שכבר אז עברה העיר לעמק בו שכנה בתקופות המאוחרות , אך טרם נמצאה לכך כל ראיה ארכיאולוגית . לתקופת נטישה זו של התל הקדום יש לייחס את הסחף העז שעבר על שכבות תקופת הברזל . בתקופות המאוחרות התחדש היישוב על התל , אם כי נראה שאז היה כאן פרבר שמחוץ לעיר עצמה . בתקופה ההלניסטית ( שכבה (* 3 חודשה בניית הטרסות , לאחר הסחף שלפניה . נראה , שהשכבה ממשיכה באופן אורגני לתקופה הרומית הקדומה , ונהרסת בשריפה עזה בשלהי תקופה זו . בתקופה הביזאנטית יושב האתר ( שכבה * 2 ובה שני שלבים ארכיטקטוניים . ( מחפירת האמונד עלו שרידים רבים השייכים לימי הביניים , מהתקופה האומיית עד הממלוכית , אך בשטחי חפירתנו המימצא מתקופה זו עדיין דל ( שכבה . (* 1 מהתקופה העות'מאנית אין שרידי יישוב , ונראה כי אז הפך התל כולו לכרם זיתים . ההיסטוריה היישובית של הר יהודה בתקופות הקדומות להלן מוצגת ההיסטוריה היישובית של הר יהודה הקדום , כפי שעולה מן הסקר עד . 1987 מטעמים מתודיים נתעלם כאן לחלוטין ממסקנות הניתוח ההיסטורי , אשר ישולבו בסינתזה המסכמת . סקירה זו מובאת תוך הערכת הפערים בידיעותינו באזורים בהם טרם הושלם המחקר . אומדני האוכלוסיה יושבת הקבע נערכו לפי מקדם של 25 נפשות לדונם יישוב , שייתכן
|
|