|
|
Page:190
גדולים , וכמות המשקעים עוברת את 400 המ"מ . מעט הלאה מהוות הבארות הנובעות בוואדי עלקה את מקור המים הדרומי ביותר , וכל האזור לובש אופי צחיח ו'נגבי' יותר , עד שאפשר לכנותו 'נגב ההר . ' לאורך קמר ד'הריה חלה ירידה טופוגראפית הדרגתית אך ניכרת , מחברון 1 , 020 ) מ ( ' ועד לאזור ענב 600 ) מ . ( ' למרות זאת , נותר האזור מבותר למדי , ומדרונות תלולים מבדילים בחריפות בינו לבין השפלה ממערב . כאן , אף יותר מבצפון , האשדות צרים מכדי להוות יחידה נפרדת . לכיוון דרום ההתמזגות עם בקעת באר שבע היא הדרגתית , וקשה לקבוע מאיזה קו ודרומה קשורים כבר אתרי הגבעות לתחום המחיה של הנגב . המונח 'נגב' עצמו משמש כאן כהוראתו הקדומה ( המקראית , ( המכוונת לספר הדרומי של _pxn הנושבת ובמרכזו בקעות באר שבע וערד , " ללא מדבריות הדרום עצמם . התיחום בין 'נגב ההר' לנגב עצמו נערך לאורך קו 300 המ"מ גשם . נראה , שהיישובים מכאן ודרומה כבר קשורים לשלוחות האלוביאליות של בקעת באר שבע , שבהן חלקות רבות המתאימות לחקלאות עונתית . אשר לשלוחה של הרי עירא , החודרת עמוק דרומה ומהווה טריז בין בקעות באר שבע וערד , הרי ברור כי יישוביה קשורים לנגב שלמרגלותיהם סביב , גם אם מיקומם הינו על שלוחה הררית מבחינת הטופוגראפית והמיסלע . ואילו מזרחה , שוב ללא גבול ברור , ניתן להבחין בתת יחידה נוספת לאורך קו פרשת המים הארצי , המוביל מחברון אל _בקעת ערד . זהו ספר המדבר , יחידה יישובית שפניה אל מדבר יהודה ובקעת ערד . כמות המשקעים כאן דומה לזו שב'נגב ההר , ' וכן קיימים מקורות מים , בדמותם של מספר מעיינות שכבה . לצד חקלאות עונתית ואפילו מטעים , קשורים יישובי היחידה _לצירי נדידה של המרעה העונתי לכיוון המדבר והבקעה . עם זאת , בכל דרום ההר לא קיים למעשה גב הר של ממש , והתנאים בכל האזור אינם שונים דרסטית מאלו שבספר המדבר . חפירת חברון תל חברון שוכן על שלוחה היורדת מג'בל רומידה לכיוון _דרום מזרח , צמוד מדרום לקסבה של חברון ולרובע היהודי הישן שהיה בה ( איור " . ( 1 אנשי הסקר הבריטי , שביקרו בג'בל רומידה פעמיים , " לא הבחינו בשרידי החומות הקדומות שעליו . ב 1913 הבחי ן בהן מדר , שזיהה כאן את מצודתה של חברון הקדומה . ' זיהוי האתר כמצודה הקדומה ( שהעיר השתרעה הרבה מעבר לה ) הוצע גם _על פי אולברייט , אבל ומזר . " 111 י' אהרוני , 'נגב , הנגב , ' אנציקלופדיה מקראית , ה , עמ' 112 . 749 התל חסר השם זכה במחקר לכינוי 'תל רומידה , ' שם מלאכותי היוצר בלבול בין התל לבין ג'בל רומידה הנרחב יותר , ויש להעדיף את השם 'תל חברון' שהענקנו לאתר . 113 קונדר וקיצ'ינר , , 1883 עמ' 114 . 327 , 308 מדר , , 1957 לוח , 99 תמונה ; 5 ; F . M . Abel , Geographie de la Palestine , I , Paris 1938 ( 1967 ) , p . 346 W . F . Albright , 'Researchesof the School in Western Judea ' , BASOR , 15 ( 1924 ) , pp . 4- 115 . 176 מזר , תשל"ד , עמ' . 49
|
|