|
|
Page:172
כאן גורם שבטי כזה , כשם שלא הופיע במסורות הקדומות על ההתיישבות בהר יהודה . במיוחד מודגש הנתק בין משפחת האפרתים _, היושבת בצפון ההר ושנעדרה כליל ממסורות ההתנחלות , לבין המשפחות הוותיקות של הכלבים ( והקנזים ) _שבהר חברון . ואכן , בסופו של דבר דוד נואש מיכולתו לשרוד בין תושבי _הר יהודה ושוליו , והוא עובר אל הפלשתים עם חבורת העברים אשר עימו ( השווה שמואל א , כט ג . ( התמלכות דוד בחברון . פרשת התמלכותו של דוד בחברון ( שמואל א , כז-שמואל ב , ב יא ) מביאה לשיא את רצף הסיפור ההיסטורי שבמתו _הר יהודה . משגלה לצקלג , הוא פותח בסדרת מהלכים אשר נועדו לרכך את האיבה כלפיו . ייתכן , שנישואיו לנשים ממשפחות האזור כוונו לאותה מטרה עוד טרם גלותו ( אחינעם היזרעאלית ואביגיל הכרמלית — שמואל א , כז ג . ( דוד פועל מבלי שידרוש מהתושבים בחירה כלשהי בינו לבין שאול ובלי ציפייה לגמול מיידי . הוא פושט על אויביהם של מתיישבי דרום ההר והנגב , תוך שהוא יוצר אצל אכיש רושם שפשט דווקא על המתישבים עצמם ( שמואל א , כז ז-יב . ( באפיזודה של פשיטת עמלק המתרחשת כעת ( שמואל א , ל , ( יש תמונה אופיינית של פעילות עמלק כנגד שכניו מצפון , אך גם מידע חשוב . ברגע מכריע זה מעניק דוד משלל העמלקי למתיישבי הר ונגב יהודה , המתוארים אגב כך בפירוט . בהגיע הידיעה על מות שאול , עולה דוד לחברון ומומלך שם על יהודה . המידע הנוסף לנו מ'ימי צקלג' של דוד ועד התמלכותו מרחיב את התמונה המשפחתית אתנית של אזור הדרום . בהר חברון ובבקעת באר שבע נזכרים האזורים של נגב יהודה , נגב כלב , נגב ( ערי ) הירחמאלי , נגב ( ערי ) הקיני , וכמה ערים בנגב ובהר ( יתיר , אשתמוע וחברון . ( פרשת נבל ומוצאן של נשי דוד מלמדים גם על קיומן של מעון , כרמל ויזרעאל . בסיפורי דוד מופיעים אפוא האפרתים בצפון ההר , הכלבים חוזרים ומופיעים בדרומו , הקינים העם במצב נוודי בבקעת באר שבע וערד , והירחמאלים אף הם נזכרים בדרום . ייתכן מאוד , ש'ערי' הקיני והירחמאלי גם יחד אינן אלא מאהלי נוודים ; שתי הקבוצות מופיעות רק בהקשר נוודי או כקשורות ל'נגב' מסוים , ו'עריהך טרם נזכרו בשמן . אם כן , מוכרות לנו כבר חמש יחידות משפחתיות או תת שבטיות בהר יהודה ובשוליו : האפרתים , הכלבים והקנזים , הקינים , הירחמאלים . שכני האוכלוסיה הזו מדרום ומדרום מערב הינם הגשורי , הגרזי והעמלקי . הממליכים את דוד הם 'אנשי יהודה' ( שמואל ב , ב ד , ( ואת שללו שלח ל'זקני יהודה' ( שמואל א , ל כו . ( גם מכאן נראה אפוא , ש'יהודה' הוא כינויו הגיאוגרפי של הר חברון ( וודאי עד סביבות ירושלים , ( ו'נגב יהודה' ( שמואל א , כז י ) הוא אזור הנגב הגובל בו . יהודה כאן אינו כינוי לשבט , שכן הוא אינו פועל בשום מקום כיחידה אחת , ולא מופיעה בשום מקום הנהגה משותפת שלו . 'זקני יהודה' הנזכרים בתיאור יושבים איש במקומו ( שמואל א , ל כו-לא . ( הפעם הראשונה שאנשי יהודה מגלים זיקה משותפת , היא דווקא במסגרת הכלל ממלכתית והכלל לאומית של שאול , תוך סתירה לזיקה פנים שבטית 48 והשווה _דמסקי , , 1987-1986 עמ' . 57
|
|