|
|
Page:165
מסופר על הכרתת הענקים מכל הר יהודה — מחברון . מדביר ומענב . הערה זו קשורה בבירור למסורת הנדונה , אך כיוון שהמעשה מיוחס _על פיה ליהושע , ואף מורחב לכל _הר ישראל , הרי היא משקפת בוודאי עיבוד מאוחר יותר של המסורת . יש להטיל ספק בדעתו ההפוכה של אולד , לפיה יהושע יד ו-טו מאוחר יותר והוחדר לתיאורי הנחלות במטרה לתקן את המידע שביהושע יא כא-כג . 29 מכל מקום , גם אם יש ממש בטיעוניו הלשוניים , אולד מסכים , שבתוכנו יהושע יא כא-כג מאוחר יותר . דווקא לכן יש לקבל את הפרט אשר נוסף ביחס לאזור המקורי שהמסורת דנה בו ( ענב _שבהר יהודה . ( אין להניח , שדווקא בעת הכללת המסורת ליהושע וכלל ישראל ימציאו פרט מקומי חדש . גם ההקבלה לשלוש ערי פלשתים ( ולא לחמש ) מחזקת את ההנחה , שלפני הכותב עמדה מסורת על שלוש ערי ההר . איזכור הפלשתים כשלעצמו מאוחר בוודאי , ואולי מושפע מראיית ילידי הענק כנפילים וקישורם לאנשי המידות הפלשתים ( כגון גלית . ( כאן המקום לקשר את הגייסות שסקרנו אל הזרמים העיקריים ( ה'מקורות ( ' שבמקרא . גירסת דברים א ויהושע יד הינה כמובן ממקור דויטרונומיסטי , שהרי היא נכללת במבוא ההיסטורי האורגני של ספר דברים ( כמו גם לפי לשונה ותפישתה . ( גירסת במד 2 ' היא ללא ספק ממקור כהני : הדבר מוכח מלשונה האופיינית ' ) נשיאים , ' 'עדה' וכו , ( ' כמו גם מהסכמטיות שלה . גירסת במד'ו שויכה בדרך כלל למקור היהויסטי , ונראה שיש להוסיף לכך גם את מסורת דביר ( יהושע טו יד-יט . ( יש להדגיש כי למסקנה אודות קדמותה של גירסת במד 1 ' ויהושע טו הגענו מהניתוח הפנימי של הגירסות , ולא משיקול כללי של קדמות המקור היהויסטי למקור הכהני והדויטרונומיסטי . אדרבה , הניתוח מהווה עדות חשובה לקדמות הקטע מס"י , ולפיכך אולי לקדמות כלל מסורת הנדודים של ס"י . לנוכח הנטייה הגוברת לאחר את זמנו של ס"י , יש משמעות מיוחדת לעדות כזו . עתה ניתן לסכם את מסורת כלב לעניין ההתיישבות בהר חברון . המסורת הקדומה שבידינו קשורה כנראה למקור היהויסטי ( במד 1 ' ויהושע טו יד-יט . ( ממנה עובדה גירסת ס"ד ( דברים א יט-מו וספיחיו ; יהושע יד ו-טו ; טו יג-יד , ( גירסה השונה מזו הקדומה אך במעט , אולם נתונה הרבה יותר בהקשר כלל ישראלי . הגירסה הקדומה מעובדת באופן _בלתי תלוי על ידי המקור הכהני ( במד , ( 2 ' המשנה אותה מעיקרה , נוטל ממנה כל אופי מקומי והופכה לכלל ישראלית בלבד . בשלב העריכה המאוחר ביותר שולבו גירסות במד 1 _' ובמד , 2 ' ונוצר האיזכור המאוחר בבמדבר לב ח-יג ( במד'נ . ( לענייננו חשובות הגירסות ששמרו על האופי המקומי , בעיקר זו הקדומה , אך גם גירסת המקור הדויטרונומיסטי , ששתיהן עוסקות באזור הר חברון . יושבי חברון וסביבתה הם ( במסורת הקדומה ) ילידי הענק , שהוא כינוי משפחתי ( ללא גוון אגדי של 28 נות , , 1953 עמ' 29 . 71 אולד , , 1976 עמ' 30 . 213-212 והשווה נות , 1966 , עמ' , 103-101 ובמיוחד מ' הרן , תקופות ומוסדות במקרא , תל אביב תשל"ג , עמ' , 60 , 40-37 המתייחס להקשר הרחב של שלוש מסורות הנדודים . 31 למשל ון סטרס , , 1975 עמ ' . 311-310
|
|