|
|
Page:13
של ניהול אנשים בקרב , ומסביר את יתור האותיות או המלים על פי העיקרון "דיברה תורה בלשון בני אדם . " וכשם שבני אדם אינם מייח סים חשיבות לכל יתור לשון היוצא מפיהם , כן נוהגת התורה המדברת אל בני אדם בלשונם . לפי שיטת רבי ישמעאל ותלמידיו אין הבדל עקרוני בין הלשון "ועתה הלך הלכת כי נכסוף נכספת" ( בראשית ל"א , ל , ( ' שבחלק הסיפורי של התורה , לבין הלשונות "איש איש " , " בשל מבושל" ודומיהן שבחלק המשפטי שלה , ואין להסיק מסקנות הלכתיות מיתור הלשון . המשותף לכל מדרשי התנאים שנזכרו עד כאן הוא היותם קודם כל מדרשי הלכה שעיקר עיסוקם בהלכה , ואילו החל ק האגדי שבהם פחות חשוב גם מבחינת הכמות וגם מבחינת המשקל . כאן המקום לעמוד על ההבדל הבסיסי שבין שיטתם של מדרשי התנאים לבין שיטתם של ספרי התנאים האחרים , המשנה והתוספתא . מדרשי התנאים הם מדרשים הצמודים לתורה , ותפקידם גם לקבץ הלכות וגם לפרש את התורה על פי דרך ההלכה . מדרשי המכילתא העיקריים , למשל , צמודים לספר שמות . הם מלווים את הספר — לא את כולו , אבל בעיקר את החלק ההלכתי , החוקי , שבו — באופן שיטתי וסדיר , פרשה אחר פרשה , ועוסקים באופן מסודר בענייני ההלכה שבו . הוא הדין ביתר מדרשי התנאים . המשנה והתוספתא , שגם הן כידוע ספרות תנאים , בנויות אחרת . מפעלו של עורך המשנה , רבי יהודה הנשיא , ושל ממשיכי דרכו , היה לא רק לקבץ את ההלכה , אלא גם לבנות אותה מחדש . הם ריכזו את החומר כך שהלומד המאוחר , בן זמנם ומי שיבוא אחריו , יוכל ללמוד אותו לא רק כשהוא מעיין בספרי התורה ומחפש במקביל בתוך ספרות התנאים את ההלכות הנוגעות לחומר הלכה זה , אלא כאשר כל נושא מתוך ספרות ההלכה ערוך ומוצג על פי המבנה החדש שתכנן רבי יהודה הנשיא . נעמוד עתה על מדרשי האגדה . שלא כמו מדרשי ההלכה , שהם בדרך כלל קורפוס סגור למדי ומוגדר , מדרשי האגדה הם קורפוס שקשה יותר להגדיר ולתחום אותו . יש מדרשי אגדה הצמודים לספרי התורה , הנביאים והכתובים , ויש מדרשים שאינם צמודים אליהם . יש מדרשים שמפרשים באופן שיטתי ומסודר את ספרי התורה " ) בראשית רבה , " למשל , ( ויש מדרשים שמסתפקים בקטעים נבחרים מתוך הספר שהם עוסקים בו " ) ויקרא רבה , " למשל . ( יש מדרשי אגדה הקשורים לתאריכים מסוימים , שנבנו סביב שבתות מיוחדות , חגים , קטעי קריאה
|
|