|
|
Page:12
חכמים , בעיקר מן הדורות האחרונים , על סמך קטעים שנשתמרו במדרשים מאוחרים . מדרשי התנאים שנותרו בידינו הם מדרשים לספרים שמות , ויקרא , במדבר ודברים , והם מתחלקים לשני זרמים עיקריים : הזרם המיוחס לבית מדרשו של רבי ישמעאל , והזרם המיוחס לבית מדרשו של רבי עקיבא , שניהם חכמים שפעלו בתחילת המאה השניה לספירה . מדרשי התנאים לספר שמות הם מדרשי המכילתא , וספר המכילתא העיקרי ששרד הוא "מכילתא דרבי ישמעאל . " ספר זה הוא קובץ של מדרשים — בעיקר מדרשי אגדה אבל גם לא מעט מדרשי הלכה — שמיוסדים על מדרשו של רבי ישמעאל לספר שמות . ספר אחר , המיוחס גם הוא לבית מדרשו של רבי ישמעאל , הוא " ספרי במדבר , " והוא מדרש התנאים העיקרי לספר במדבר . גם חל ק גדול מ"ספרי דברים , " מדרש התנאים העיקרי לספר דברים , מיוחס לבית מדרשו של רבי ישמעאל . מדרשי התנאים העיקריים מבית מדרשו של רבי עקיבא הם "תורת כוהנים , " שהוא מדרש תנאים לספר ויקרא , ו"ספרי זוטא , " שהוא מדו יש תנאים נוסף לספר במדבר " . מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי , " שהיא מדרש תנאים לספר שמות , קשורה אף היא לבית מדרשו של רבי עקיבא , וכן חלקים גדולים של "ספרי דברים . " רבי שמעון בר יוחאי היה תלמידו של רבי עקיבא , והספר "מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי" מכיל בעיקר את מדרשיהם של רבי עקיבא ושל תלמידיו לספר שמות . הנוסח המקורי של "מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי" אבד , והנוסח המצוי בידינו הוא שחזור שנעשה על פי קטעים שנשתמרו במדרשים שונים , ובהם קטעי גניזה ו"המדרש הגדול" התימני שעליו נדון בפרק י"ג . נציג עתה את אחד ההבדלים הבולטים שבין שיטות הדרשה של שני הזרמים . רבי עקיבא היה מסיק מסקנות הלכתיות מכל פרט שבתורה , מכל כפל לשון , יתור אותיות וכיוצא באלה . כך , לדוגמה , למד רבי עקיבא מן הפסוק "ופקרו שרי צבאות בראש העם- ( דברים כי , ט י , ( כי יש למנות " שרי צבאות" גם מאחורי הלוחמים , שהרי נכתבה ו' החיבור במלה " ופקדו . " ו' זו מתפרשת בדברי רבי עקיבא כמורה על פקודה כפולה , כאילו נאמר פקדו — ופקדו , שתי קבוצות של שרי צבאות . רבי ישמעאל , לעומת זאת , אינו מתייחס אל ו' זו כאל מקור הלכתי . הוא יודע על הצורך במינוי הכפול של שרי צבאות מתוך ההגיון הפשוט
|
|