sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:9

אדון עולם שיר תהילה לבורא עולם . מחברו אינו ידוע . יש שמייחסים אותו לרבי שלמה "אבן גבירול . כתוב במשקל הספרדי בקצב של יתד ושתי תנועות וכל הבתים מסתיימים בהברה " רה" או " רא . " השיר מיוסד על קבלת עול מלכות הבורא שהוא כל יכול , היה הווה ויהיה , והוא עוזר ומושיע . נכלל בסידורי התפילה של רוב עדות ישראל ( בתימן לא אמרוהו כלל , ( נאמר מדי בוקר בראשית תפילת שחרית . אף מסיימים בו יקריאת שמע על המיטה , שלשמה נתחבר ככל הנראה . בני עדות אשכנז שרים אותו בבית הכנסת בלילות שבתות וחגים . יהודי מארוקו נוהגים לאמרו לפני הכנסת כלה לחופה . אדום אחד העמים השכנים של ישראל בימי קדם , היה קרוב לו הן במוצאו והן בשפתו . ישב _בדרום מזרחה של ארץ ישראל . בימי ההתנחלות ובימי בית ראשון שכן אדום בהר שעיר שמדרום לים המלח , ואחרי גלות בבל נהדף על ידי שבטי המדבר והתיישב בנגב ובהר חברון . התורה מייחסת את מוצאם של האדומים לעשיו . התורה אף מצווה "לא תתעב אדומי כי אחיך הוא , " אך עם זאת מותרים הנישואין עמהם רק לאחר שלושה דורות של גרים ( דברים כג , ח-ט . ( בעת המלחמה עם נבוכדנצר בסוף ימי בית ראשון פלשו האדומים ליהודה והחישו את חורבנה . זכר הדברים בא בכתובים . "זכר ד י לבני אדום ... " ( תהלים קלז , ז ) "והאבדתי חכמים מאדום ... והיה בית יעקב אש .. ובית עשו לקש " ( עובדיה , פסוקים ח , יח . ( "יוחנן הורקנוס החשמונאי 104-135 ) לפני סה " נ ) הכניע את האדומים וגיירם . בשלהי בית שני מלך על יהודה יהורדוס , שהיה גר אדומי . בימי המאבק היהודי הממושך נגד העולם הרומי ביזאנטי כינו היהודים את רומי בשם "מלכות אדום הרשעה , " ואילו בימי הביניים ובזמן החדש הוסב כינוי זה למדינות הנוצריות , יורשותיה של רומא . אדר החודש השניס עשר בחודשי השנה כשמונים אותם מניסן , והשישי כשמונים אותם מתשרי . לפי קביעת תוכנים קדמונים מזלו של חודש אדר דגים . שם החודש , כשמות שאר החודשים העבריים , הועלה מבבל . חודש אדר בשנה פשוטה בן כי'ט יום ובשנה מעוברת אדר ראשון בן לי יום ואדר שני בן כ"ט יום . משנכנס אדר מרבים בשמחה לפי שנעשו בו ניסים לישראל , ובראש נס פורים . באדר אספו את השקלים לבית המקדש , כדי לקנות בחם קרבנות ציבור ושאר צורכי ציבור , בפרט בירושלים . בחודש זה נהגו לנכש גידולי • כלאיים שבשדות ובכרמים , לפי שבעונה זו כבר אפשר להבחין בהם . באדר היו מתקנים את הדרכים , הרחובות ומקורות המים שנתקלקלו מחמת גשמי החורף כדי להכשירם לקראת עלייתם של עולי הרגל לפסח . כדי להתאים את לוח הלבנה ללוח השמש , וכדי שפסח יחול בחודש האביב , היו מעברים מפרק לפרק את השנה , וקובעים חודש אדר נוסף . משקודש * הלוח לדורות נקבע חודש אדר שני שבע פעמים במחזור של תשע עשרה שנה , בשנים השלישית , השישית , השמינית , האחת עשרה , הארבע עשרה , השבע עשרה והתשע עשרה , וסימנו : גו " ח אדז " ט . בשנה מעוברת חלים כל הימים המיוחדים , ובעיקר חג הפורים , באדר שני . להלן כמה מהתאריכים והמאורעות החשובים שאירעו בחודש זה : א י — בימים שבית המקדש היה קיים "היו מכריזים על השקלים " לשם קניית קרבנות ציבור . ב י — נוסדה בפאריס חברת "" כל ישראל חברים " אליאנס , תר"ך . ( 1860 ) ג י — הורכבה הממשלה הקבועה הראשונה במדינת ישראל , תש"ט . ( 19 * 9 ) ז ' — יום הולדתו ויום פטירתו של -משה רבינו . ט י — כיבוש אילת בידי צה " ל , תש"ט . ( 1949 ) י " א — נהרג יוסף "טרומפלדור בהגנה על תל חי , תר " פ . ( 1920 ) י " ג — "תענית אסתר . י " ד — "פורים דפרזים . נוסדה "מקוה ישראל" — בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל מיסודה של חברת כל ישראל חברים , והנקודה הראשונה של היישוב החדש , תר " ל . ( 1870 ) ט " ו — פורים דמוקפים . כ " ט — מבצע נחשון , פריצת הדרך לירושלים "במלחמת העצמאות , תש " ח . ( 1948 ) אדמו"ר נוטריקון ; אדוננו , מורנו ורבנו . כינוי של כבוד בקרב "החסידים לצדיק , מנהיג העדה . אגריפס הראשון 10 לפני סה " נ44- לסה " נ . כנו של אריקטובלוס ונכדם של "הורדוס ומרים החשמונאית . שלא כשאר בני משפחתו מצד סבו , ביקש להיות מנהיג לאומי לעמו . מבחינה זו יש לראותו כמלך הלאומי האחרון בישראל . הודות לקשריו ברומא , שבה התחנך בילדותו ובנעוריו , הומלך בשנת 37 לסה " נ על נחלותיהם של פיליפוס והורדוס אנטיפס , בני הורדוס , מושלי הגליל ועבר הירדן . כעבור ארבע שנים , בשנת , 41 הומלך גם על נחלתו של ארכילאוס , אף הוא בנו של הורדוס , שמשל ביהודה , באדום ובשומרון . ארץ ישראל כולה , לרבות עבר הירדן המזרחי , היתה שוב תחת שילטון מלך יהודי . למרות שקיבל את השילטון מידי הרומאים לא נתרפס בפניהם ונהג כבוד בדיני התורה והקפיד לקיימם . אגריפס נתחבב מאד במעשיו על העם , ומסופר במשנה ( מסכת סוטה ז , ח ) שאף הגדיל לעשות וקרא בתורה בהיותו עומד אף שהמלך רשאי היה לקרוא בה כשהוא יושב . אגריפס חיזק את ביצורי ירושלים מצד צפון ב " חומה השלישית" והידק את קשריו עם הנסיכים של סוריה ואסיה הקטנה שסלדו כמוהו מן התלות ברומא . הרומאים החלו לחשוש מפניו ואילצוהו להפסיק את חיזוק החומה ואת פעילותו המדינית , וככל הנראה הם שגרמו את מותו הפתאומי בשעת ביקורו בקיסריה . במסירת הנוצרית הוא מתואר תיאור שלילי בגלל תמיכתו בפרושים שביקשו למנוע את התפשטות התעמולה הנוצרית . סמכותם של מוסדות היישוב העברי המאורגן , החרימה את י"כנסת ישראל" והקימה קהילה נפרדת . התמורות בחיי האומה , בייחוד עקב מלחמת העולם השנייה והשואה , חוללו שינויים בדרכה של אגודת ישראל , ואף הביאו אותה לשתף פעולה עם המוסדות הציוניים . אגודת ישראל הצטרפה למועצת העם . היא משתתפת בבחירות לכנסת ואף היתה שותפה לקואליציות הראשונות , בראשותה של "מפא " י , לממשלות הליכוד ולממשלת האחדות הלאומית בראשותם שלשמעון פרס ויצחק שמיר . הקימה רשת של בתי ספר , שלימים הפכו _ל"חינוך העצמאי . " את פעולותיה מכוונת מועצת גדולי התורה , שלהכרעותיה כפופים , כפי המוצהר , גם כל נציגיה בכנסת . אגדת תימן במאה השתים עשרה הכבידו השיעים הפאטימים את ידם על יהודי תימן . קם משיח שקר והטיף לגאולה בנצלו את התסיסה המשיחית בלב המוני העם . יעקב בן נתנאל , נגיד יהודי תימן , פנה אל "הרמב"ם וביקש לשמוע את דעתו כיצד יש לנהוג . בתשובה כתב הרמב"ם את "איגרת תימן , " איגרת של דברי עידוד וחיזוק . בסגנון עממי מרחיב הרמב " ם את הדיבור על "הנבואה ועל כישורי הנביא , על • המשיח ועל תנאיו , כל זאת כדי לשלול מיסודה את אפשרות אמיתותה של נבואת משיח השקר שקם בתימן . הוא מוסיף דברים אחדים בעניין "חישוב הקץ " וסכנתו , על פי בקשתו של הרמב"ם עצמו נקראה האיגרת ברבים בכל קהילות תימן . לפיכך כתובה האיגרת בשני רבדים — הרובד העממי לתועלת המון העם והדיוטות , והרובד האחר למען החכמים ויודעי התורה . אגרת רב _שרירא גאון איגרת שכתב רב "שיירא גאון אל " יעקב בן נסים , מחכמי קירואן , תשובה לשאלתו על השתלשלות "התורה שבעל פה מימי "התנאים , "הסבוראים , • האמוראים "והגאונים עד ימיו ( סוף המאה העשירית . ( היא מאששת את הקביעה כי המשנה והתלמוד הם המשך רצוף וישיר להלכה שניתנה למשה מסיני , ולפיכך הם המקור המוסמך ביותר של היהדות . האיגרת היא תעודה היסטורית ראשונה במעלה לחקר תקופת הסבוראים והגאונים . מזל חורש ארד מפסיפס בית הכנסת בבית אלפא מטבע של אגריפס

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help