|
|
Page:109
לשיכון , 'פרזות , ( ' _כ 1 , 000 דירות לאורך רחוב שמואל הנביא ובשכונת מורשה ( מוצררה , ( וכ 2 , 000 דירות במקומות נוספים בעיר . בסך הכל נבנו כ 8 , 200 _יחידות דיור בחמש השנים . 1965-1950 פסיפס של שכונות בעלות צביון על אף הגידול במספר תושביה , הוסיפה ירושלים לשמור על אופיה כפסיפס של שכונות מוגדרות בצביונן , באורח חייהן ובהרכבן העדתי , החברתי , הכלכלי והדתי . בשנת 1964 הזמין ראש העיר , מרדכי איש שלום , סקר ומחקר על הדרכים הנכונות לפיתוחה של ירושלים . תוצאות המחקר וההמלצות קובצו בשני כרכים וכיום הם משמשים לנו מקור חשוב ביותר להבנת העיר והתפתחותה באותם ימים ' . ב 1967 היתה חלוקת המועסקים בעיר כדלהלן : כ 50 אחוז הועסקו בשירות הציבורי ובשירות המדינה , בסוכנות , בעיריה ובאוניברסיטה ; כ 20 אחוז במלאכה ובתעשייה ; כ 10 אחוזים בבניין ; 8 אחוזים בחינוך ובשירותים ; 7 אחוזים בבנקאות ; כ 5 אחוזים בתחבורה . במחצית הראשונה של שנות השישים נמשכה בנייתם של מבני הציבור בעיר . ב 1961 הוחל בבניית משכן הכנסת , לאחר השלמת התכנית והשגת המימון לבנייה . בתכנית המקורית הוכנסו שינויים אחדים , כגון העברת הכניסה לצד הצפוני . צורת הבניין אזכרה מבנה של היכל יווני מוקף עמודים , אך בסגנון מודרני — עמודים מרובעים נושאי גג שטוח . _חמשכן נחנך בשנת . 1966 ב 1963 נחנך הבניין של 'יד קנדי . ' האדריכל , דוד רזניק , שיווה לו סמל של עץ כרות , הבנוי מחמישים עמודי בטון , כמספר מדינות ארצות הברית . הבנייה נעשתה _ביוזמן הקרן הקיימת לישראל . בתקופה זו הוחל גם בבניית מוזיאון ישראל . תחילה נבנה היכל הספר , ( 1965-1962 ) שהתפרסם בצורתו הסמלית כדמות המכסה של כד החרס שנמצאו בו המגילות הגנוזות , המאוחסנות בבניין ובמרתפיו . מול ההיכל הוקם קיר שחור , המסמל את אלפיים שנות הסבל של עם ישראל בגולה או את מלחמת בני אור ( כיפה לבנה ) בבני חושך ( קיר שחור . ( באותן שנים הוקם גן הפסלים על שם כילי רוז , שתרם את אוסף הפסלים שלו . הגן עוצב בעיקרו מתלים מעוגלים שנבנו מקירות סלעים . ביתניו של מוזיאון ישראל עצמו נבנו בצורה קובייתית מדורגת , המאפשרת התרחבות . המוזיאון נחנך ב , 1965 ומתכנניו אלפרד מנספלד ודורה גד , זכו בשנת 1966 בפרס ישראל על תכנית המוזיאון . ב 1964 הונחה אבךהפינה לבניית תיאטרון ירושלים , שהתחרות לתכנונו החלה כבר ב . 1958 את הקרקע לעיריה מסר מנהל מקרקעי ישראל , והיא יזמה את הקמת המבנה ומימנה את הקמתו בתרומה ממשפחת שרובר ומן התקציב העירוני . הבנייה עצמה נמשכה עד שנת . 1971 פריצת קו הרקיע בסוף 1962 ערכה העיריה תחרות לתכנון הקמתו של בניין העיריה במקום שהוקם בו לבסוף מלון 'פלאזה' בשנות השבעים . בתחרות זכה האדריכל מנספלד , אך תכניתו נגנזה .
|
|