sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:42

' העלאת הריבונות' בשיירות לירושלים גישה זו אכן באה לידי ביטוי מקיף בחורף ובאביב , 1948 בשורת המבצעים בירושלים ובדרך אליה . במהלך הקרבות על הדרך לירושלים עסקה ה'הגנה , ' לראשונה בתולדות המפעל הציוני . בכיבוש צבאי של ממש . במהלך החורף של שנת 1948 העבירה ה'הגנה' לירושלים 283 שיירות , שהביאו עמן 13 אלף טונות ציוד , כ 10 אלף טונות עד ראשית אפריל ; רוב השיירות עברו אפוא עוד לפני המפנה של מבצע 'נחשון . ' במבצעים 'נחשון' ו'הראל' אמנם העבירה ה'הגנה' שיירות גדולות מאוד , אך _בסךהכל הן היו רק ארבע במספר , ושיירה קטנה נוספת כחודש אחר כך , במבצע 'מכבי . ' למאמץ צבאי גדול זה היתה משמעות רבה גם בהמשך . בחודשים הבאים נאחזה ההנהגה הציונית ישראלית בו ובהשלכותיו , וטענה כי כאשר חדלו הבריטים לדאוג לבטחון האוכלוסיה האזרחית בירושלים , היתה הסוכנות היהודית ( באמצעות ה'הגנה ( ' ראשונה למלא את החלל . לכן , נטען , יש לישראל זכות מיוחדת בירושלים , נוספת לזכויות ההיסטוריות הידועות של העם היהודי . במובן ידוע העלו השיירות אל העיר לא רק מזון , תחמושת ותגבורת — הן 'העלו' אל העיר את הריבונות של מדינת ישראל בירושלים עוד לפני שהוכרז עליה רשמית . באפריל-מאי 1948 עדיין היתה נכונות בהנהגה הציונית ישראלית לתת לאו"ם ולגורמים אחרים הזדמנות להביא להסדר בירושלים . אנשי המחלקה המדינית ( מאמצע אפריל בשליחות מנהלת העם , שבאה במקומה של הנהלת הסוכנות ) היו מעורבים בדיונים על הפוגה בירושלים יחד עם האו"ם ' ) ועדת הקונסולים , ( ' בריטניה ( הנציכ העליון ) וארגון 'הצלב האדום . ' סירוב לוותר על השגי ה'הגנה' הסכם ההפוגה שהושג בעיר בראשית מאי היה שברירי ובעצם בלתי מעשי , בין השאר מכיוון שהתנאים שהציבה מנהלת העם להפוגה כבר לא היו מבוססים על ההסכמה לבינאום ירושלים — מנהלת העם סירבה לוותר על השגיו של ארגון ה'הגנה' בעיר ובדרך אליה . היה בכך שינוי , ללא הצהרות כשלב זה , לעומת מדיניותה של הנהלת הסוכנות בראשית המלחמה , שהכירה בריבונותו המלאה של האו"ם בירושלים ובדרך אליה . סיכה נוספת לנסיגה הציונית מן ההסכמה לבינאום ירושלים נעוצה דווקא ביישוב היהודי בעיר . התכניות הציוניות בעיר התבססו , כאמור , על הרוב היהודי היציב בה ? והנה התברר , שחלק ניכר מן האוכלוסיה היהודית בעיר הוא בעייתי כיותר , ובמיוחד במלחמה . יצחק בן צבי , נשיא הוועד הלאומי לשעבר , מראשי מפא"י ולימים הנשיא השני של ישראל , כתב ב 5 באפריל 1948 להנהלת הסוכנות בתל אביב על מצבו החמור של הציבור האזרחי בעיר : 'אל נא נשכח שמחצית תושביה של העיר שייכים לעדות המזרח אשר בקרבם מצאה הפרישה מזמן קן לה . ואף מן היישוב האשכנזי מחציתו נגרר אחרי האגודה ' . ... ובהמשך ! 'אין בטחון כי בגבור המצוקה נחזיק מעמד בחזית זו [ הפנימית . ' [

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help